גדעון לוי נגעל מהראיון עם קובי פרץ: "הוא בעד רצח עם"

תגובות זועמות לריאיון שפורסם ביום שישי ב"ידיעות אחרונות" עם הזמר קובי פרץ. בין השאר קרא פרץ לכיכר החטופים "כיכר החארטה" וטען ש"יש בוגדים בצבא ובשב"כ". הביקורות הופנו גם כלפי פרץ וגם כלפי "ידיעות אחרונות" על מה שהוגדר כנירמול הכהניזם, הגזענות ועבריינים מורשעים.

איש התקשורת אבי בניהו, לשעבר מפקד גלי צה"ל ודובר צה"ל, כתב בטוויטר: "לא הייתי רוצה שהילדים והנכדים שלי ילכו לבימת בידור ביום העצמאות, לשמוע זמר שקורא בין יום הזיכרון לשואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל לכיכר החטופים 'כיכר החארטה' ועוד 'פנינים' מן הסוג הזה".

עיתונאי הארץ, גדעון לוי, כתב הבוקר בעיתון: "זה היה צפוי: השיח הפך ניאו־נאצי. הגבולות נמחקו, הדם הותר. ח"כ מהליכוד, משה סעדה, אומר בערוץ 14 שהוא 'מעוניין' להרעיב עם: 'אני כן ארעיב עזתים, כן וכן, זאת החובה שלנו'; זמר פופולרי יחסית, קובי פרץ, משוכנע שאנחנו "מצווים" להשמיד את 'עמלק'. 'אני לא מרחם על שום אזרח שנמצא בעזה, מקטן ועד גדול… אין לי טיפת רחמים', צוטט בכתבת שער (!) בסוף השבוע ב'ידיעות אחרונות'. השניים, סעדה ופרץ, הם אמנם אזובי הקיר, אבל הקיר מלא בשיח הזה, שיש גם מי שמעוניינים להבליטו, כדי להתחנף לדעת ההמון שחושב כך. איש ציבור באירופה, מחוקק או זמר, שהיה מתבטא כך על יהודים, מהגרים או מוסלמים, היה מתויג כניאו־נאצי. הקריירה שלו היתה מגיעה לקצה בו ביום והוא היה מנודה ומוחרם לעד. בישראל השיח הזה מוכר עיתונים. צריך לקרוא לילד הזה בשמו: זו הסתה לג'נוסייד. לזכותם של סעדה ופרץ ייאמר שהם הסירו את כל המסכות והמסננים. מה שהיה שיח אשפתות ורשתות, הפך לשיח תקשורת תקין. מי בעד ג'נוסייד ומי נותר נגדו. סעדה ופרץ בעד רצח המוני, רבים אחרים רק בעד 'מניעת סיוע הומניטרי', שזו אותה מטבע, רק במעודן; אותה אכזריות, רק בנימוס; אותה מפלצתיות, רק בתקינות".

בהמשך, כתב לוי: "הנוראה מכל היא אולי המחשבה שכדאי לאמצעי תקשורת ציני ופופוליסטי כ'ידיעות אחרונות', 'העיתון של המדינה' שתמיד ידע את נפש קוראיו, להבליט את שיח הג'נוסייד הזה. רצח עם בשער לא רק מכשיר אותו, יודעים העורכים, הוא גם משמח את הקוראים. אייל גולן אולי יוחרם בגלל מעלליו, אבל מי יחרים את קובי פרץ הג'יהדיסט? הוא הרי צודק: 'ביתרו לנו אחים וילדים' ועכשיו תורנו לבתר".