ברק סרי על הבחירה בביסמוט ליו"ר ועדת חוץ וביטחון

אפשר לדמיין את השיחה של בנימין נתניהו עם הבכיר החרדי. על הפרק פיטורי יולי אדלשטיין. הבכיר החרדי: "לך על פיטורי יולי אדלשטיין. אל תחשוש, תפטר אותו. זה ישדר לציבור החרדי ולרבנים שאתה עושה הכל להעביר את חוק הגיוס". נתניהו: "אבל מה זה יעזור? חברי הסיעות החרדיות כבר אמרו לי שהם אינם מעוניינים בפיטורי אדלשטיין. הם רוצים חוק גיוס ואת זה כמעט בלתי אפשרי להעביר. שמעתי גם את היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון אומרת שהדחת אדלשטיין רק תקשה להגן על חוק גיוס בבג"ץ כי זה רק יחדד את זה שמדובר בקומבינה פוליטית".

הבכיר החרדי: "תקשיב למה שאני אומר לך. אני חי בציבור החרדי. מכיר הכל. הם אוהבים אותך, הם לא חושבים שאתה אשם שהחוק לא עובר. הם שונאים את אדלשטיין, גם בגלל שהוא רוסי. שמעת מה אמר עליו הרב יצחק יוסף? שהוא בן של כומר. אם תפטר אותו כולם יבינו שרק בגללו חוק הגיוס לא עובר, ורק בגללו כל הצרות של הציבור החרדי. לך על זה בכל הכוח. אנחנו כבר נמכור לציבור שלנו שהכל בגללו. נרוויח כמה חודשים ונרחיק את הבחירות. אם יש בחירות היום, אתה לא נבחר. בסקרים, הגוש שלך באזור ה-50 מנדטים. ואם לא תפטר אותו יהיו לחצים של הרבנים, בראשם הרבי מגור שכועס עליך בטירוף, לפזר את הכנסת בתחילת כנס החורף ואז אתה מקבל בחירות בתחילת 2026".

השיחה הזו שקראתם התנהלה באופן כזה או אחר. אני מכיר את הנפשות הפועלות, וזה מה שהביא את נתניהו להחליט על עוד צעד נטול עכבות, נטול בושה, ולפטר עוד בכיר בליכוד שמנסה לפעול למען צורכי הצבא והשתתפות החרדים בנטל. שמו של הבכיר הראשון שפוטר כי לא רצה חוק קומבינה בכל הקשור לגיוס חרדים הוא יואב גלנט, שר הביטחון לשעבר. גלנט, אלוף במיל', מכיר מקרוב מאוד את צרכי הצבא. ידע היטב כי למעלה מ-12 אלף חיילים יצאו מכשירות מאז תחילת המלחמה. עד כה נהרגו 895 חיילים, בסדיר ומילואים. הצבא זקוק לחיילים. גם סדירים וגם מילואים כדי למלא את השורות, כדי לעמוד במשימות הרבות שהממשלה מטילה על הצבא. בכל הגזרות. והמשימות הרבות האלה לא יסתיימו גם כאשר המלחמה בעזה תסתיים ביום מן הימים.

את הצ'אנס שלקח צה"ל, את הצ'אנס שלקחה ישראל בגבול רצועת עזה עד בוקר שבעה באוקטובר, אף אחד כבר לא ייקח. יהיו חיילים בכל מקום והרבה. הרעיון של "צבא קטן וחכם" עבר מהעולם. יהיה צבא גדול מאד, רצוי גם חכם, עם המון חיילים שיוצבו בכל הגבולות. בשנים הבאות אף אחד כבר לא ייקח סיכון. ובשביל זה צריך המון חיילים. כי אחרת אותה קבוצה שחוקה ועייפה של חיילי מילואים יצטרכו להמשיך לכרוע תחת הנטל, עם מאות ימי מילואים בשנה, על חשבון חיי המשפחה, העסקים, מקומות העבודה, הבריאות הנפשית. הכל.