לפי ריילי יש "סימני אזהרה" למחלות האני והיותר. יהיו יותר ויותר אנשים בתוך הארגון שכל הזמן מרגישים שלא מעריכים אותם מספיק. בתוך הארגון תגדל תחושת הפרנויה שנובעת מכך שאנשים לא מקבלים את מה שמגיע להם מבחינת הכרה אישית ופרסום. קנאה גם כן משחקת תפקיד בפירוק הגיבוש. ולעיתים יהיה חבר לקבוצה שמטרתו היא להשתפר כדי להיחשב טוב יותר מחבר לקבוצה אחר – ולא כדי לסייע לקבוצה לנצח.

ככה גם נוצרות קליקות ויריבויות פנימיות, שפוגעות בקבלת ההחלטות כי לא כל החלטה שמקבל האינדיבידואל תהיה לטובת הקבוצה אם הוא חבר בקליקה כזו או אחרת. "הדבר הכי קשה בעולם לשחקן לעשות זה להקריב מעצמו כדי להיות חלק מקבוצה" אמר פאט ריילי. "הרבה יותר קל להיות אנוכי".

ויש עוד אלמנט בנפילה של ניצני שושלות כאלו ואחרות – במיוחד בספורט. "חוסר ניסיון בהתמודדות עם הצלחה" כפי שהגדיר זאת ריילי. הפורמולה 1, כעסק, צמחה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. אנחנו מדברים על קפיצה של יותר ממיליארד דולר בהכנסות. העסק הזה צמח בעשרות אחוזים הרבה בזכות החשיפה המדהימה של האנשים בקבוצת ה-F1 דרך הסדרה בנטפליקס. הורנר, לא רד בול, הפך לכוכב של התוכנית הזו עם סגנון בוטה במובנים מסוימים הוא הפך לגדול יותר מהמותג שהוא אמור לקדם.

אז יכול מאוד להיות שהורנר הפך לטיפה יותר מדי מפורסם. יכול להיות שמישהו קרוב לוורסטאפן – שאף פעם לא ממש שיתף פעולה עם היוצרים של Drive to Survive כמו הורנר – אמר לו את זה הרבה מאוד פעמים. יכול להיות שהדומיננטיות של הורנר בעידן הנטפליקס הפריעה גם לוויטלי וניואי, שעזבו לפרויקטים אחרים – שאולי יהיו יותר על שמם מאשר רד בול.

ובנקודה הזו חשוב לזכור מי היא רד בול רייסינג. מדובר בקבוצה, שבניגוד לקבוצות אחרות השייכות לתעשיית הרכב, שייכת לתאגיד שמטרתו למכור מיליארדי פחיות משקה אנרגיה סוכרי. זה מותג שמוכר יותר פחיות כשקבוצות הספורט שלו מצליחות יותר – כלומר כשהמותג מקבל יותר שיווק "בחינם" מול מיליארדי צופים בעולם. השיווק עובד מעולה כשאתה מסיים במקום הראשון אבל כשאתה במקום הרביעי לא כל כך.