בריטניה זימנה את שגרירת ישראל בלונדון, ציפי חוטובלי, בעקבות החלטת ממשלת ישראל לאשר את תוכנית ההתנחלויות באזור E1 הסמוך לירושלים – מהלך שלדברי לונדון מהווה "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי", כך דווח ב־Financial Times.
משרד החוץ הבריטי מסר כי אישור התוכנית מהווה צעד חמור, שעלול לפצל את הגדה המערבית לשניים ולחסום את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה. "אם ייושמו, התוכניות הללו יפגעו באופן קריטי בפתרון שתי המדינות", נמסר בהודעת המשרד. יום קודם לכן קרא שר החוץ דיוויד לאמי לממשלת ישראל לבטל את ההחלטה, אך זו נותרה על כנה.
ציפי חוטובלי בלונדון (צילום: סטיוארט מיטשל)
הזימון מתרחש בעיצומן של מתיחויות גוברות ביחסי בריטניה-ישראל, על רקע המלחמה בעזה. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, כבר הצהיר כי בכוונת המדינה להכיר במדינה פלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר הקרוב – אלא אם כן ישראל תנקוט צעדים מיידיים לשיפור המצב בעזה. גם צרפת, אוסטרליה וקנדה שוקלות להכיר במדינה פלסטינית במהלך הפגישה בניו יורק, חרף התנגדות ישראלית נחרצת.
כזכור, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בירך על אישור התוכנית לבנייה בשטח E1, המשתרע בין ירושלים למעלה אדומים. "המדינה הפלסטינית נמחקת מהשולחן לא בסיסמאות אלא במעשים", הצהיר. מוקדם יותר בקיץ הוטלו על סמוטריץ' ועל השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר סנקציות בריטיות, בשל "הסתה חוזרת ונשנית לאלימות נגד אזרחים פלסטינים".
ביום חמישי הצטרפה בריטניה ל־21 מדינות נוספות – בהן צרפת, ספרד, קנדה, אוסטרליה ויפן – בגינוי פומבי של תוכנית E1, שנוסחה כ"הפרה של החוק הבינלאומי ובלתי מקובלת". במקביל חתמו 25 מדינות, כולל בריטניה, על מכתב נוסף שקרא לישראל לאפשר גישה חופשית לכלי תקשורת זרים לעזה ולהגן על עיתונאים הפועלים בשטח.
בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)
לונדון עצרה בחודשים האחרונים את רוב עסקאות הנשק עם ישראל, אך המשיכה לספק רכיבים למטוסי F-35 כחלק מייצור גלובלי – החלטה שעוררה ביקורת קשה משמאל הלייבור. מספר חברי פרלמנט אף קראו להטלת סנקציות ישירות על ישראל. מנגד, אחרים ביקרו את סטארמר על הכוונה להכיר במדינה פלסטינית כל עוד חמאס מחזיק בבני ערובה ישראלים בעזה.
בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי אישר את תוכניות צה"ל לכיבוש העיר עזה. לדבריו, מדובר בצעד שנועד "להביס את חמאס", תוך גיוס של כ־60 אלף חיילי מילואים. עם זאת, נתניהו השאיר פתח לחידוש השיחות על הסכם הפסקת אש חדש, אך הדגיש כי הדבר יקרה רק "בתנאים המקובלים על ישראל".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.