השונות בתגובות המשתתפים מדגישה את הצורך בגישות מותאמות אישית למצב טרום-סוכרתי. ככל שנדע יותר על איזה קבוצות אנשים מגיבות הכי טוב לאילו טיפולים, כך נוכל לייעל את הטיפולים הללו.
"תוצאות המחקר מציעות גם מודל כללי כיצד פתופיזיולוגיה וחיידקי המעיים משפיעים ומשפיעים הדדית על תגובות לטיפול – מודל שעשוי להיות בעל השלכות רחבות יותר," מסביר רוזנגרן.
מצב טרום-סוכרתי מוערך כמשפיע על מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, ושיעורי ההיארעות עולים במהירות. כ-70 עד 80 אחוז מהאנשים הסובלים ממצב טרום-סוכרתי יפתחו בסופו של דבר סוכרת, אם כי הנתון משתנה משמעותית בהתאם למגדר ולהגדרות הנמדדות.
יש צורך דחוף למנוע את המעבר ממצב אחד למצב השני – על כל ההשלכות הבריאותיות הנלוות – אך מצב טרום-סוכרתי לעתים קרובות אינו מאובחן או מטופל. הממצאים החדשים יכולים בהחלט לעזור, אך החוקרים מדגישים גם את חשיבותה של גישה הוליסטית בהפחתת הסיכון לסוכרת.
"גורמי אורח חיים נשארים הבסיס לכל טיפול במצב טרום-סוכרתי, כולל פעילות גופנית, תזונה בריאה וירידה במשקל," מסכם רוזנגרן.