בעקבות פרסום ממצאי תחקיר צה”ל על הקרב הקשה בקיבוץ כרם שלום במהלך מתקפת 7 באוקטובר, פרסמו חברי קיבוץ כרם שלום תגובה רשמית – בה הם מברכים על לקיחת האחריות מצד הצבא, אך גם מציבים דרישות להמשך הדרך: ועדת חקירה ממלכתית, הפקת לקחים אמיצה, ואוזן קשבת לקהילה שהייתה על סף טבח המוני – וניצלה בזכות מעטים שלחמו על הבית.
מקיבוץ כרם שלום נמסר: ״אנו מודים לצה”ל על כך שבהצגת התחקיר לקח אחריות, הודה בכשלים ואף התנצל עליהם בפנינו. יחד עם זאת אנו מצפים כי מפקדים בכירים ששימשו בתפקידים בשנים שקדמו לאירוע ובמהלכו, יקחו אחריות אישית על המחדל והאסון. אנו מוקירים את עבודת התחקיר המאומצת והמקצועית בהובלת אל”מ איילון פרץ. ממצאי התחקיר חיזקו את שידענו והוכיחו כי ניצלנו הודות לגבורת כיתת הכוננות בהובלת אליה בן שימול הרבש”ץ, ולקומץ חיילי סיירת נח”ל שלחמו בתוך הקיבוץ במשך שעות ארוכות. למרות העיכוב בהגעת חיל האוויר, משהגיעו הם השפיעו באופן מהותי בבלימת כוחות האויב ומניעת חדירה של מאות מחבלים נוספים. במקביל, לוחמי סיירת הנח”ל והטנקיסטים שפעלו סביב לקיבוץ עשו כמיטב יכולתם אל מול עשרות מחבלים ונלחמו בגבורה רבה ובאומץ לב”.
יואב גלנט ושר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן במעבר גבול כרם שלום לעזה (צילום: רויטרס)
חברי הקיבוץ ביקשו לציין את שמות הנופלים בקרב על כרם שלום – לוחמים ואנשי כיתת הכוננות שנפלו בגבורה: “בתוך תחושת הגבורה וההצלה אנו חווים גם כאב ענק על אובדן חברינו לקהילה, חברי כיתת הכוננות רס”ר עמיחי ויצן ורס”ר ידידיה רזיאל ז”ל שנלחמו בגבורה עילאית ונפלו בקרב על הגנת הבית. בקרב על הגנת כרם שלום, נפלו חיילים בתוך הקיבוץ ובסביבתו: סמ”ר ירון שי, סמל נתן חי ליאר, סמל ראשון אור מזרחי וסרן תומר שוהם. והסמג”ד רס”ן עידו שני. חברי כרם שלום שולחים חיבוק עמוק למשפחות השכולות, ואין ספק כי הקרבתם הצילה חיים ומנעה אסון כבד יותר. במהלך היום נפצעו קשה שני חברים מהקיבוץ והם נמצאים בעיצומו של תהליך שיקום”.
בקריאה נחרצת הם מציינים: “עם זאת, התחקיר אינו סוף פסוק, חשיבותו תימדד ביישום ממסקנותיו באופן ברור ונחרץ. אנו מצפים כי מעתה הצבא יהיה קשוב יותר לצרכי הביטחון של כרם שלום ולאזהרות שעולות מתושבי המקום הערים לשינויים שחלים בהיערכות האויב. אנו מצפים שיינקטו פעולות ברורות כדי שאירוע כזה לא יתרחש שוב”.
לצד האבל, חברי הקיבוץ ביקשו להעביר גם מסר של תקווה וחזון משותף: “קיבוץ כרם שלום הינו קהילה מעורבת ומאוחדת המאגדת בתוכה אוכלוסיות מגוונות החיות יחד, והשלום בעם הוא ערך עליון עבורנו. אנו קוראים לכל נבחרי הציבור להקים בהקדם וועדת חקירה ממלכתית שתהיה מוסכמת על מגוון רחב ככל הניתן של הקולות בעם, אשר תחקור לעומקם לא רק את כשלי ה-7 באוקטובר, אלא של שנים ארוכות שקדמו לו – כדי להבטיח את בטחון מדינת ישראל ושאירוע כזה לא יחזור”.
לסיום, הם מבקשים להזכיר את עוצמת הרוח של המקום ואת מטרות הלחימה שעודן בלב כולם: “בימים אלו קהילת כרם שלום מתחילה אט אט את תהליך החזרה לביתה מתוך אהבה, שליחות, ותחושת חיבור עמוקה למקום. אנו מחזקים את ידי צה”ל וכוחות הביטחון עד להשגת מטרותיהם: בראש ובראשונה השבת כל אחינו ואחיותינו החטופים הנמקים בשבי החמאס, ובלעדיהם לא נוכל לשקם את חיינו כאן. והשמדת ארגון הטרור החמאס על מנת שנוכל לחזור לקיים חיים פורחים ובטוחים לעוד שנים רבות”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.