ישראל המשיכה במדיניות של הצפה הומניטרית לרצועת עזה. בצה״ל מנסים למזער את נזקי קמפיין הרעב של החמאס שגרם לנזק כבד למעמד של ישראל בעולם, לערעור הלגיטימיות של המשך המלחמה בקרב מדינות רבות ובהן מדינות הנחשבות לתומכות בישראל.
לצד הצנחת הסיוע, העברת שיירות המשאיות, נצירת האש באזורים ובחלק משעות היממה, דובר צה"ל תא״ל אפי דפרין ואנשיו יחד עם אנשי אגף המודיעין החלו בהתקפה כדי לערער את הפרסומים של חמאס. כל שהתפרסמו בימים האחרונים בכלי התקשורת בעולם נבדקות כעת ונחקרות על ידי אנשי המודיעין. חלק מהתמונות כבר התבררו כ״פייק ניוז״. כך למשל אחד הילדים הרעבים שמופיעים בתמונות מתגורר כבר ארבעה חודשים עם משפחתו באיטליה והוא בכלל סובל ממחלה גנטית. תמונה אחרת התבררה כי צולמה בכלל בתימן.
דובר צה"ל אפי דפרין (צילום: צילום מסך)
בישראל אומרים כי גייסו מערכים מיוחדים על סף הבדיוניים כדי לנטר את את המצב בעזה ולגבש תמונה מדויקת של אזורים בהם קיים מחסור במזון. בין היתר מערכות Al סורקות פנים של אלפי עזתים בכל יום ומנתחות אם הם נמצאים במצב של תת זונה ורעב.
לצד כל זה, גם בצה״ל מרגישים תיסכול לנוכח התנהלות הדרג המדיני הממונה. הדרג המדיני הוא שקבע את מדינות צמצום הכנסת הסיוע לפני יותר משלושה חודשים. בצה״ל אומרים כי הם התריעו בפני הדרג המדיני על שעומד לבוא אולם שרי הקבינט העדיפו להחריש.
בצה״ל חוששים כי הסיטואציה החדשה בה חמאס מבין כי הצליח במהלך הטקטי לשנות את הדינמיקה של מהלך המלחמה ואף להביא לעצירתה כאשר 50 החטופים עדיין בידי חמאס.
כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
בצה״ל ראו ביומים האחרונים כיצד הדרג המדיני נסוג מהסברה בעולם ובישראל. אנשי הצבא נדרשים כעת לעמוד בכל החזיתות: הזירה המבצעית והמשך הלחימה, ניהול מבצע ההומניטרי וניהול ההסברה בעולם. לצד זאת בפיקוד הדרום הגישו לדרג המדיני את שלושת האופציות כדי לצאת מהמבוי הסתום במשא ומתן.
הראשון – הקפאת המצב כפי שהוא תוך העמקת הפעילות באזורים בהם מחזיק צה״ל. המטרה לשלול את תשתיות החמאס באותם מרחבים. הבעיה היא שחיקה של הכוחות.
האופציה השניה היא הטלת כתר הדוק וחונק על העיר עזה תוך הפעלת ארטילריה ופעולות מסיביות על העיר בדומה למה שנעשה בחאן יונס, בית חאנון, וג׳בליה. פעולה זו תיעשה בתקווה כי הלחץ הזה יביא לתזוזה של חמאס. הבעיה כאן שצהל יידרש לפעול מידית ובאופן כירורגי שלא יביא לתמונות של הרעב והמצוקה שפוגע בלגיטימציה הבינלאומית למלחמה.
האופציה השלישית (שכרגע מפקדים בצה״ל מסתייגים ממנה) היא כיבוש עזה עד הסנטימטר האחרון. הבעיה עם האפשרות הזאת היא הדאגה לשלומם של החיילים והסיכוי להגיע בסוף לכל חמישים החטופים. ההערכה היא כי אופציה כזאת תגרור מחיר כבד של נפגעים לצה״ל, וגיוס מחדש של עשרות עד מאות אלפי חיילי מילואים.
ראש המוסד, דדי ברנע (צילום: צילום מסך פייסבוק)
במערכת הביטחון מותחים ביקורת על ראש המוסד דדי ברנע, שלא עושה מספיק כדי לשנות את התמונה בשטח. הזעם במערכת הביטחון על המוסד שהוא לא יוצר תחושת נרדפות אצל בכירי החמאס בחו״ל בטהרן, דמשק או ביירות.
למרות שישראל קבעה כבר כי ראשי החמאס הם בני מוות, כמעט שנתיים מאז ההחלטה בכירי החמאס מנהלים מדירות יוקרה ומלונות חמישה כוכבים את המשא ומתן ואת הקמפיינים נגד ישראל והלגיטימיות של המלחמה. ״במקום שהם יתעסקו כל הזמן בהישרדות האישית שלהם ויחיו בחשש מתי בדיוק הם יפרשו מהעולם״ אומר בכיר בצה״ל.
הכנסת יצאה לפגרת הקיץ. הדרג המדיני מבין כי כרגע אין לו איום להפלת הממשלה. הבעיה היא שללוחמים בעזה אין פגרת קייץ אלא הם נשארו רק עם איומי הסכנה של המשך המלחמה שלא נגמרת.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.