בפיקוד העורף הודיעו היום (רביעי) על פתיחה חלקית של המשק, בעקבות מגמת הירידה של שיגורי הטילים לעבר ישראל. גורם צבאי בכיר אמר כי איראן שיגרה מאז פתיחת המערכה כ-400 טילים לעבר ישראל, כאשר 20 הצליחו לבצע פגיעות שגרמו למותם של אזרחים ולנזק ברכוש. "אלו המספרים שהערכנו באחוזי הפגיעה", אומר הגורם. "הערכנו כמות גבוהה יותר של נפגעים, והיא הצטמצמה הודות למשמעות הציבור שעקב אחרי הוראות ההתגוננות".
הנזק מפגיעת הטיל האיראני בתל אביב (צילום: אבשלום ששוני)
בנוסף, מוסיף הגורם: האיראנים שיגרו אלף כטב"מים, ורק כ-200 הגיעו לגבולות מדינת ישראל – ויורטו על ידי חיל האוויר. "הכטבמ״ים זה איום, הוא בהחלט מפעיל אזעקות אבל הוא בעיקר מטרלל את הציבור פחות גורם לנזק נרחב ביחס לטילים. מספר המשגרים שאיראן מחזיקה מטריד יותר ממספר הטילים שברשותה, והעובדה כי פגענו בהיקפים גדולים במשגרים והצייד שאנחנו מבצעים כל הזמן מאפשרת לנו לבחון מחדש את מדיניות התגוננות בעורף".
בפיקוד העורף סבורים כי יש מקום להגביר את קצב טיסות החילוץ של ישראלים. "יכול מאוד להיות שיש מקום להעלות את הקצב. אנחנו רק אחרי כמה שעות מהטיסה הראשונה", אומר הקצין שהוסיף כי בפיקוד העורף בוחנים חלופות לנחיתת מטוסים באתרים נוספים חוץ מנתב״ג. כך למשל נמל התעופה רמון או חיפה. עוד גילה הקצין כי פיקוד העורף תומך בהרחבה של הבאת ישראלים דרך ספינות לנמלי אשדוד וחיפה. "מפקד חיל הים הודיע לנו שאין כל מגבלה להביא אוניות עם ישראלים חיל הים אף יודע לאבטח את זה", אמר הקצין הבכיר.
"אנחנו בכל יום עושים הערכת מצב על מדיניות התגוננות. המדינה מחולקת ל-30 אזורים. כאשר על כל אזור מתקבלת החלטה בינינו. ההסתכלות שלנו היא בין הצלת חיים לבין המשק שהוא מרכיב משמעותי בביטחון שלנו".
פיקוד העורף בזירת הנפילה בטמרה (צילום: דובר צה"ל)
"פתחנו את המערכה במדיניות ארבע. מועלם לא היינו המדיניות הזאת. הבנו את היכולות של האיראנים והבנו שהם יכולים להגיב בעוצמה. אנחנו ביום השישי ואנחנו רואים מגמה של ירידה. אנחנו רואים ירידה בכמות המטחים ובירידה בכמות השיגורים. אבל צריך להגיד שיש כוונות ובמיוחד כשהם עם הגב לקיר היכולות עולות. אבל ברגע שנלקח ממנו ארבעים אחוז מהמשגרים והעובדה כי הפוש נפגע וכמובן הצייד שמבצע חיל האוויר מעל השטח מקשה עליהם לשגר".
"החוסן, גם על החוסן זה מתחיל להשפיע. לשחרר באחריות זה מקל על החוסן. מצד אחד צריך לשחרר אבל מצד שני חייבים להקפיד על משמעת חירום. אנחנו מסתכלים קדימה מתי אפשר לפתוח את גני הילדים ובתי הספר בדגש על גני הילדים שהם מוגנים. ראינו ריכוז ירי בערים. ופחות בפריפריה ובגבולות. ולכן אנחנו פותחים שם יותר הקלות. אנחנו מאפשרים את התקהלות אבל גם זה במגבלות של כמות אנשים", אמר הקצין.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.