בצה״ל ובמערכת מתחילים לסכם את הלחימה באיראן וקובעים; ״הוסר איום גורלי שהיה מתפתח לאיום קיומי, למדנו מההיסטוריה שצריך לדעת מתי לסגור מבצעים בשיא ולקחת את ההישגים ולמנף אותם, איראן תמשיך לאתגר אותנו, זו הזדמנות אזורית לניצול ההישג הצבאי, הבאנו הישג צבאי שמראש אמרנו שנביא, עכשיו צריך לתרגם אותו למעשה המדיני".
בצה״ל ממשיכים לעקוב אחר מה שקורה באיראן ונערכים לאפשרות של פעולה אל מול איום מיידי ״גם אם האיראנים הצליחו להסתיר אורניום, השיקום של אתרי הגרעין וחידוש הפרויקט הם בסימן שאלה, הושקעו שם מיליארדים , לא בטוח שהאיראנים יוכלו לשוב ולשקם את ההרס הכבד, איראן היא לא אותה איראן, מעמדה נשחק נצטרך להמשיך ולפקח מודיעינית״ אומרים בצה״ל .
צוותי חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן (צילום: דובר צה"ל)
קצין בכיר ״סיפור איראן שונה, מדינה שמאיימת על מדינה אחרת, הבנו את גודל השעה, הבנו שזו תקופה גורלית, איראן הגיעה לסף קריטי , סימנתי את חודש יוני כתאריך יעד למבצע, זה היה חלון הזדמנויות שהולך ונשחק, הגענו לשיא היכולות והאויב, היה בנחיתות אסטרטגית שהולכת ומשתפרת, זו הנקודה שהבנו שהולכים למבצע, כולם הבינו את גודל השעה, זה היה מבצע הירואי, חסר תקדים בהיסטוריה הצבאית, כזה דבר עוד לא היה״, אומר הקצין הבכיר ומדגיש כי להחלטה הייתה קבוצה קטנה של שותפי סוד, "הפתענו את צה״ל כולל את אלופי פיקודים״ .
התכלית שהוצגה לדרג המדיני – יצירת תנאים למניעת התגרענות של איראן לאורך זמן ולשיפור המאזן האסטרטגי של ישראל. עוד אומר הקצין הבכיר: "דיווחנו לקבינט שעמדנו בכל המטרות ואף יותר מזה, שילוב של הצלחות, לא האמנו שנגיע לכאלה הישגים".
חיל האוויר במהלך מבצע "עם כלביא", לפני התקיפות באיראן (צילום: דובר צה"ל)
הקבינט כולו היה בעד המבצע, ״הבנתי שהולכים או לכישלון או להצלחה״, מדגיש הקצין הבכיר, ״הבנו שאי אפשר לדחות את הקץ והמטרות שהוצגו היו להשיג את תוכנית הגרעין לאחור, לתקוף את מערך הטק״ק ולפתוח מסדרון אווירי. עשינו חקר ביצועים, נלקחה בחשבון אפשרות שנאבד כמה מטוסים, היה חשש גדול שיפגעו תשתיות לאומיות".
"תכנית הגרעין שלהם הגיעה לשלב קריטי", הבהיר, "2500 טילים טרום המבצע, כארבע מאות משגרים, מסת הטילים שלהם היוותה איום אסטרטגי, היא הייתה יכולה לשתק את המדינה – האיראנים נערכו למתקפה רב זירתית קרקעית משולבת עם מערך הטילים, הייתה להם תכנית פעולה".
חיל האוויר במהלך מבצע "עם כלביא", לפני התקיפות באיראן (צילום: דובר צה"ל)
"ההחלטות התקבלו כשצמרת הפיקוד הבכיר של צה״ל שוהה ב״בור״ במשך כל ימי המלחמה, המידור היה מוחלט, תכנית ההונאה פעלה, חיל האוויר הפתיע במכת הפתיחה ״ כמו במבצע ״מוקד״ במלחמת ששת הימים, למכת הפתיחה הייתה השפעה דרמטית – האיראנים איבדו שליטה", סיפר.
״היינו ערוכים לכך שתוך דקות 500 טילים שלהם שהיו מוכנים לירי ישוגרו לעבר ישראל, הם השתהו ונתנו לנו 24 שעות להכין את העורף״. בניגוד לעמדות שעולות ממקורות מודיעיניים אמריקנים אומר הקצין הבכיר, ״פגענו בתכנית הגרעין הסגנו אותה שנים אחורה, צריך להסתכל על המכלול – פגענו קשות במערך הטילים גם בסד״כ הקיים, חיסלנו מוקדי ידע, תעשיות ומפעלי נשק את מערך הטילאות הם יצטרכו לבנות מחדש, יצרנו עליונות אווירית, חופש פעולה, הפעלנו מגוון אמצעים בתחבולה, ניצול הזדמנות, מודיעין בזמן אמת, פעלנו בלב טהרן כמו בעזה", הדגיש.
מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר בבור חיל האוויר במהלך התקיפות באיראן (צילום: דובר צהל)
"סיכלנו חצי מהמשגרים, תיכננו מהלומה מהירה בביצוע עצמי מתוך יתרון מבצעי ומצוקה שלהם, הכנו את כל מפקדות החירום, פגענו בפיקוד ובשליטה באתרים הכי סודיים – הם היו שקופים. הפיקוד והשליטה שלהם התרסק ,כולם היו מטרה, הייתה בחירה מוקפדת של המפקדים שתכננו לסכל – זה אתגר לא פשוט להגיע אליהם מתוך 11 מיליון איראנים. הרוב המוחלט, כשלושים בכירים איראניים שהיו מאובטחים חוסלו בלילה הראשון, מה שהשפיע על המשך המערכה".
"זו הייתה ״עריפה סימולטאנית״ – הפכנו את ״המעגל השלישי" ל״מעגל הראשון״, זה היה המבצע המורכב ביותר בתולדות מדינת ישראל ההחלטה המורכבת ביותר, מבצע שהוכן בקפידה, מבצע בתנאים מיוחדים״, אומרים בצה״ל. מטרות המבצע דוייקו כל פעם מחדש מול הדרג המדיני עד לרמה של ״דפי מטרות״ מול כל תחום .
חיל האוויר מפציץ את טהרן (צילום: רשתות ערביות)
קצין בכיר בחיל האוויר אומר: ״לאורך כל המלחמה הטייסים טסו במה שמכונה ״מדיניות אדומה״ הסיכון היה גבוה, לקחנו סיכונים בניגוד למדיניות צהובה או ירוקה, כל המערכות עשו הכל כדי ללוות אותם, הושמדו כשמונים אחוז ממערכות טילי קרקע אויר במרחבי הפעולה, כן חששנו שנאבד מטוסים וזה נילקח בחשבון והוצג כחלק מתרחישי הייחוס, הושמדו 70 מערכות גילוי ורכיבי אש, הושמדו 200 משגרי טק"ק, תקפנו 4,300 חימושים, מעולם לא היה סיכול ממוקד כשהאובייקטים שינו את יעדם, פגענו בשישים אחוז מסוללות הטק״א, הייתה לנו הצלחה של 86 אחוזים ביירוטים, חיל האוויר עמד בתכלית הסרת האיום הקיומי", קבע נחרצות.
"היו לנו הישגים גבוהים בכל המשימות- 70 אחוז מהטייסים שהשתתפו במבצע היו אנשי מילואים של החייל״, אמר לסיכום. בצה״ל מדגישים: ״הבנו שמי שיתקוף ראשון ינצח, הבנו שאי אפשר לגלגל את זה הלאה, הייתה בהירות שהגיע הזמן, שאפנו לייצר הפתעה טקטית״, עוד אומר קצין בכיר: ״אם היינו תוקפים רק את מטרות הגרעין ולא את הפו״ש זה היה ניגמר אחרת״.
חיל האוויר במהלך מבצע "עם כלביא" (צילום: דובר צה"ל)
עפ״י התרחיש ששירטט צה״ל לפני המבצע מספר הנפגעים היה גדול פי ארבעה ממס הנפגעים במהלך המבצע . בצה״ל מדגישים: "יש תהליך למידה ותחקור, גם האיראנים עוד לא יודעים בדיוק את מידת הנזק, מאפריל 25 ועד יוני 25 נפתחה תחרות למידה בינינו לבין משמרות המהפכה מי יגיע יותר מוכן. איראן לא נעלמת, היא פה כדי להישאר, דרושים ענווה וצניעות, אנחנו בעיצומו של תהליך תיקון עמוק לאור לקחי ה-7 באוקטובר.הציר האיראני כשל והתמוטט, איראן תמשיך ללוות אותנו, השאיפות להשמיד אותנו לא תמו״.
בסיכום דבריו אומר קצין בכיר: "אני מקווה שהמבצע באיראן יסייע לנו למנף את נושא החטופים, יש פה הזדמנות לעשות שינוי מערכתי , חמאס נישאר לבדו, אין מי שיתמוך בו, הציר האיראני הולך להתפרק, הכוכבים הסתדרו לצדנו". הרמטכ״ל הורה לעצור את כל תחקירי ה- 7 באוקטובר לפני המלחמה ובמהלכה .
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.