צוללנים מיחידת להבה, חיל הים ושיטור ימי המשיכו גם היום לחפש אחר נהג המשאית בן ה־40 מפתח תקווה, שיצא אתמול לצלילה בסמוך לתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. עדי ראייה דיווחו שראו אותו נאבק בכריש אחד או יותר, וכעת נבדקת האפשרות שתועד כשהוא מותקף על ידי שלושה פרטים. שרידים שהובאו היום לחוף על ידי הצוללנים הועברו לבדיקה במכון לרפואה משפטית באבו כביר, והמשפחה המודאגת ממשיכה לעקוב בדאגה אחר המאמצים.
האירוע התרחש באזור שבו נצפים בעונת החורף והאביב פרטים רבים של כרישים, הנמשכים למים החמים הנשפכים מתחנת הכוח. מדובר בעיקר בכרישים מהמין אפרורי, שאורכם כשלושה מטרים, ובכרישי סנפירתן, קטנים יותר אך זריזים ופעילים. בשני המינים מדובר בכרישים שאינם נחשבים תוקפניים כלפי בני אדם, אך כשרשת המזון משתבשת – כמו במקרה שבו מושלכים לים דגים מתים – גם ההתנהגות שלהם עלולה להשתנות.
כריש אפרורי. ניזונים מדגים מתים פצועים וחולים (צילום: ארז ארליכמן, רשות הטבע והגנים)
הכרישים הם יצורים עתיקים שקיימים בכדור הארץ מעל 400 מיליון שנה. הם כוללים מאות מינים שונים, חלקם טורפים מסוכנים, ואחרים צמחוניים או שוחרי דגים בלבד. כרישי העמלץ הלבן או הטיגריסי, המוכרים לנו מסרטי אימה, אינם חלק מהמערכת האקולוגית של הים התיכון. למעשה, המינים הקיימים באזורינו מתמקדים באכילת דגים, דיונונים ושאר יצורים ימיים קטנים יותר, וממעטים להתקרב לאדם אם לא הופרו התנאים הטבעיים.
אחת העובדות המסקרנות על כרישים היא שהם מסוגלים לחוש תנועות חשמליות מזעריות במים, שמקורן בשרירים של בעלי חיים אחרים – כולל בני אדם. תכונה זו מאפשרת להם לאתר טרף גם במים עכורים או בלילה. הם מצוידים בחושים מחודדים להפליא: ריח חריף, ראייה מתואמת, וחיישנים לקליטת תנועה וזרמים. אף שאלה כלים מרשימים, הם אינם מכוונים להתקפה יזומה על אדם. הסיבה המרכזית לתקיפות היא בלבול בין גולש או צוללן לבין טרף מוכר – כמו כלב ים או דג פצוע.
"במי ישראל ובמיוחד סביב המים החמים סביב תחנות הכוח בחדרה ובאשקלון ישנו כריש אפרורי וכריש סנפירתן" מסביר ד"ר אביעד שיינין, מומחה לטורפים ימיים, תחנת חקר הים של אוניברסיטת חיפה, החוקר מזה עשור את הכרישים באזור חדרה: "כריש אפרורי הוא גדול יחסית, בממוצע 3 מטר, מעל 150 ק"ג, מאוד משמעותי, מאוד מסיבי. הכריש סנפירתן נמצא בים התיכון ובסכנת הכחדה, הוא באורך של כ-2 מטרים, סביב 50 עד 70 ק"ג, וגם הם נמצאים באזור חדרה, שם אנחנו רואים בעיקר נקבות של כריש אפרורי, וזכרים של כריש סנפירתן.
עמלץ. אחד משני המינים המסוכן לאדם (צילום: אינג אימג')
"כרישים הם משפחה מאוד נרחבת" מוסיף ד"ר שיינין, "יש המון סוגים, חלקם המאוד קטן כמו העמלץ והטיגריסי, ידועים בכך שהם אוכלים גם יונקים ימיים ולכן הם מסוכנים לאדם, הם אינם נמצאים בים התיכון אלא במספר מקומות כמו אוסטרליה דרום אפריקה וארצות הברית. הכרישים שפה – מורגלים במזון אחר שהוא דגים. האירוע שהיה אתמול, טרגי, וייתכן שכן היו מעורבים בו דגים מתים שהסתובבו בחוף שגרמו להתניה הזו שנוצרה בין הכרישים לדגים ולאנשים שהאכילו אותם".
"כשאנחנו פוגשים כריש בחופי ישראל בקרבת החוף, הסיכוי הוא שמדובר בכריש שאיננו תוקפני כלפי אנשים, כך שמהבחינה הזו, כל עוד לא נכנסים לחוף שידוע שיש בו התקבצות של כרישים, ויש שם תמותה של דגים, אין באמת סכנה אמיתית. הכרישים לא מתעניינים בנו, אנחנו לא המזון שלהם, הם מסתובבים בים כל הזמן ואין אירועים כאלה. זה אירוע חריג קיצוני, ואין מה לדאוג. חשוב לתת לכריש את המרחב שלו, לא לתפוס, לא ללטף, לא להאכיל כמו שנעשה בחדרה בדגים מתים, זה יוצר התניה מסוכנת: הכרישים לומדים ומחכים לדגים המתים שנשטפים מנחל חדרה. כרישים אוכלים דגים מתים, חולים ופצועים, ומוציאים אותם מהמערכת האקולוגית. וזה מה שקרה היום בחדרה. הכרישים ככל שהמים מתחממים הם עוזבים את המים שקרובים לחוף ויוצאים לים הפתוח, ואנחנו נפגוש אותם שוב רק בשנה הבאה".
ומה קורה כאשר אדם פוגש כריש פנים אל פנים? הכלל הראשון הוא להישאר רגוע ככל האפשר – למרות הפחד. תנועות מהירות, צעקות או נסיונות לשחות במהירות עלולות להפעיל את יצר הציד של הכריש. מומלץ לשמור על קשר עין עם הכריש, לא לנסות לגעת בו או להבריח אותו, ולתת לו מרחב של ארבעה עד חמישה מטרים לפחות. ברוב המקרים, הכריש יסטה מדרכו וימשיך הלאה.
"הסכנה הגדולה ביותר היא לדייגים, שמחזיקים דגים מתים ואלה עלולים לגרות את הכרישים" מסביר ד"ר שיינין, "הם אלה שמעניינים את הכרישים ולא הדייגים, אך הם עלולים לנשוך בעוצמה ולפגוע בדייג עצמו. בחדרה ובית ינאי, הכרישים כאמור לא מתעניינים בנו, ואין סכנה מיידית. צריך לתת לכריש את המרחב, מרחק של 4-5 מטרים מהכריש, שלא ירגיש מאויים מהנוכחות שלו, לא לתפוס אותו, לא ללטף ולא לשחק איתם, והכריש ישחה לדרכו".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".