לגבי ההיבט הצבאי הדגיש אביתר: "חמאס בשנה האחרונה – במקביל לכך שהעיר עזה הייתה מחוץ לרשימת היעדים של צה"ל – ניצל את העניין מבחינת להתחזקות, לשיקום, למיקוד הכוחות של האירגון שם, לייצור אמל"ח, שימוש חוזר באמל"ח של צה"ל ולכך שההתנהלות הכלכלית במזומן היא בעזה – כך שהעיר עזה-עילית מספקת מספיק מטרות לצה"ל. חטיבת עזה מתפקדת בצורה טובה יותר משאר החטיבות שפורקו – מעבר למח"ט העיר עזה, עז א-דין אל-חדאד, שזה הבית שלו. בעזה-תחתית יש קילומטרים רבים של מנהרות שלא טופלו ורק לפי השערה – מנהרות אלו משמשות, מעבר להחזקת חטופים, לשליטה, למחסה והגנה, לאחסנת אמל"ח – בינהם רקטות, חמ"לים ואתרים צבאיים". לגבי היקף הכוחות שנשאר בעיר עזה, מספר אביתר כי "בעיר עזה ישנו סדר גודל של כ-10,000 פעילים חמושים ולא חמושים של חמאס".

לגבי ההביט האזרחי – מציין אביתר: "מבחינת ניהול העיר, עדיין חמאס מנהל שם את התושבים באמצעות 'ועדות חירום' – גוף מקומי שתפקידו לנהל את התחום האזרחי המינימלי שקיים בחלק מהאזורים בעיר. כשיש להוסיף לכך את השיטור המקומי ואת יחידת 'סהם', חץ בערבית, שעוסקת באכיפת הגניבות. כמו כן, יש גם את המיליציות החמאסיות המסתובבות עם נשקים ברחובות לאכיפת סדר ול'שופוני' מה שנקרא. חמאס עדיין גובה מיסים בעיר – יש חנויות פעילות בעיר, יש שוק, יש מקומות מסחר שעדיין פתוחים ברמה כזו או אחרת ולכן מדובר בעוד מוקד הכנסה של חמאס. בעיר עזה יש גם מוסדות דת ומסגדים שעדיין פעילים, כשמדובר בפלטפורמה מצויינת עבור חמאס בכדי להעביר מסרים לציבור ולפגוש את הציבור". אביתר מבהיר שגם יש להתייחס לצפיפות בעיר וגם להנעת תושבי העיר עזה דרומה: "הצפיפות האורבנית של עזה שונה מאזורים אחרים בגלל הבנייה הגבוהה יחסית שלא נפגעה ויש שם מקומות שלא קל להתנהל לאור הצפיפות. גם הנעת האוכלוסייה מהעיר עזה דרומה תהיה מבצע שלא יכול להישען על המודלים הקודמים. להוציא החוצה היקף כזה של אוכלוסייה לדרום הרצועה בנסיבות הנוכחיות ברצועה – יהיה משימה מורכבת ויהיה מי שינסה להפריע לזה".