הורדת ריבית כבר מחר? הסיכויים גוברים: החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל צפויה להתפרסם מחר (שני), ובשוק מעריכים כי ייתכן שהבנק יבחר להוריד את הריבית לראשונה מזה חודשים. לפי כלכלני לידר שוקי הון, מרבית גורמי המאקרו תומכים במהלך כזה: השקל התחזק ב־6.1% מול סל המטבעות מאז ההחלטה הקודמת, פרמיית הסיכון של ישראל ירדה באופן חד עם סיום הלחימה מול איראן, ומדד המחירים לצרכן לחודש מאי הצביע על התמתנות באינפלציה – כולל ירידות במחירי שכירות, מוצרים ושירותים.
בנוסף, אינפלציית הליבה (ללא רכיבים הנתונים להשפעת הממשלה) ירדה לרמה של 2.5% – סמוך למרכז יעד היציבות. גם שוק העבודה מאותת על הקלה מסוימת, והצריכה הפרטית מראה סימני התמתנות, לפי אינדיקטורים מוקדמים. כל אלה, בשילוב מגמות גלובליות של הורדות ריבית (למעט ארה"ב), מחזקים את ההערכה להורדה אפשרית כבר מחר.
עם זאת, ישנם שיקולים שעלולים להניא את בנק ישראל ממהלך מיידי. בין השאר: שבריריות הפסקת האש מול איראן, המלחמה המתמשכת בעזה, חשש מביקוש כבוש שיתפרץ עם תום הלחימה, ועלייה מתמשכת בשכר הנומינלי בקצב שנתי של כ־4.5%. לכך מתווסף חשש מפני לחץ על שוק השכירות – בעקבות הרס נרחב של דירות מגורים.
השווקים מאותתים על שיפור – אבל הנגיד נותר זהיר
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התייחס בימים האחרונים למצב הכלכלי בריאיון לריצ'רד קווסט ברשת CNN. לדבריו, "השווקים מאותתים שישראל במצב גיאופוליטי טוב יותר, ושיפרה את מעמדה מבחינת רמות הסיכון. אם המגמה הזו תימשך – נחווה צמיחה גבוהה". ירון ציין כי התחזקות השקל מהווה גורם ממתן לאינפלציה, אך הדגיש גם את הסיכונים הכלכליים מהצד השני.
באופן מעניין, ירון נוקט קו תקציבי שמרני גם לגבי תקציב הביטחון. לדבריו, יש לבחון מחדש את התקציב לאחר המלחמה, ולשקול האם להגדיל את ההוצאה הביטחונית – או דווקא להעביר משאבים ליעדים אזרחיים. "האתגר שלנו הוא להמשיך לשמור על האחריות התקציבית. נצטרך להעריך האם להגדיל עוד יותר את הוצאות הביטחון, או אולי להקצות את הכספים למטרות אזרחיות, תוך שמירה על מגמת ירידה ביחס החוב לתוצר", אמר.
על רקע הציפיות להורדת ריבית, תוהים רבים אם יתאפשר שינוי כבר מחר. ההחלטה האחרונה התקבלה עוד במאי, ומאז התרחשו טלטלות אזוריות משמעותיות – מלחמה ישירה עם איראן, מעורבות אמריקאית, הפסקת אש זמנית ומגעים אזוריים מחודשים, כולל יוזמות מצד הנשיא טראמפ. כל אלו מהווים רקע רגיש לכל החלטה כלכלית.
רבים מהאנליסטים צופים ואף מקווים כי הריבית תרד מ־4.5%, בין היתר בשל הייסוף בשקל והצפי לירידת אינפלציה. מדד המחירים לחודש מאי כבר רשם ירידה של 0.3%, ואילו מדד יוני, שנערך בעיצומה של מלחמה עם איראן, עשוי להראות בלבול סטטיסטי. תחזיות רבות עודכנו כלפי מטה, אך לפי האמירות האחרונות של הנגיד, גם הפעם, הריבית ככל הנראה תישאר ללא שינוי.
בנק ישראל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אם אכן תישאר כפי שהיא, תהיה זו החמצה מבחינת חלק מהמשק: ריבית נמוכה נחשבת לאחד הכלים המרכזיים בהנעת צמיחה לאחר משברים, ותוכל להקל על ציבור רחב – בעיקר בעלי משכנתאות, ששיעור הריבית הריאלית שהם משלמים עדיין גבוה, גם על רקע אינפלציה מתמתנת.
לצד זאת, ייתכן שפרופ' ירון נזהר מתוך הבנה של הסביבה הפוליטית. האפשרות להקדמת הבחירות מרחפת באוויר, וגם מדיניות התקציב שמוביל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הכוללת חלוקות קואליציוניות נמשכות – מדאיגה את הבנק המרכזי. ייתכן שהנגיד מעדיף לשדר יציבות, ולא לשדר איתותים שיכולים להתפרש כתמיכה עקיפה בצד כזה או אחר של המפה הפוליטית.
ההחלטה שתתקבל מחר תשפיע לא רק על המשק בטווח הקצר – אלא גם תיתן רמז ראשון לקראת ההחלטה המשמעותית יותר: זו שתתקבל ב־20 באוגוסט. אז כבר יובאו בחשבון משתנים נוספים, ייתכן עסקה לשחרור חטופים, שינוי בהיקף ההוצאות, או אפילו הקדמת הבחירות. לעת עתה, מי שמקווה להורדת ריבית – מוטב לו שימתין. הסיכוי קיים, אך הוא עדיין לא ודאי.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.