החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים פרסמה היום (ראשון) את סקירתה ברקע האירועים הרבים אשר מתרחשים בשראל, באזור המזרח התיכון ובעולם בכלל. בראש ובראשונה, מתייחסים בבנק הפועלים לפריצת הדרך במשא ומתן עם החמאס, שלא הגיעה. ועל כך אומרים בפועלים כי השווקים מחפשים עתה קריאת כיוון מהכלכלה העולמית. עוד אומרים כי ריבוי הנסיעות לחו"ל צפוי לפגוע בפדיון של העסקים המקומיים, ולהערכת הבנק, זה ימתן את צמיחת המשק גם ברבעון השני של השנה.

בפועלים מעריכים כי לאחר פרסום המדד ירדו הציפיות לאינפלציה באופן משמעותי לכל הטווחים, והן קרובות למרכז תחום יעד האינפלציה – 2.0%. הירידה בציפיות לאינפלציה משקפת כנראה הערכה שמלחמת סחר, שמובילה להתמתנות גלובלית, היא דפלציונית במקרה של ישראל. אנו שותפים להערכה זו, אם כי תחזית האינפלציה שלנו לשנה הקרובה עדיין גבוה יותר–2.4%. בנוגע לשאלה שמעסיקה את כולנו, לגבי הריבית, אומרים בבנק הפועלים כי השווקים מאותתים על ירידה באינפלציה, אך סביר להניח שבנק ישראל והנגיד, פרופ' אמיר ירון, ירצה לראות נתונים בפועל לפני שיפחית את הריבית. אנו עדיין צופים ריבית בשיעור של 4.0% בסוף השנה.

את סקירתם, מתחילים בבנק הפועלים, כאמור, בנושא פריצת הדרך במשא ומתן עם החמאס, שלא הגיעה: "השווקים מחפשים עתה קריאת כיוון מהכלכלה העולמית. ישראל היא במידה רבה צופה מהצד במלחמת הסחר שמתפתחת, מתכוננת לריקושטים שיכולים להגיע, בלי יותר מדי יכולת להשפיע בשלב זה. ההשפעות הן אפילו לא ברורות בכיוונן: ניתן לדוגמא לטעון שעולם עם מכסים בין ארה"ב לשותפות הסחר הוא אינפלציוני יותר, וכי בדרך כזו או אחרת האינפלציה תזלוג גם לישראל. באותה מידה ניתן גם לדמיין תרחיש הפוך בו האטה בעולם כתוצאה ממדיניות המכסים מביאה לירידה במחירי היבוא של ישראל, כל שכן לאור זאת שישראל אינה צד למכסים האלו. התלבטויות אלו נכונות בנקודת הזמן הנוכחית כמעט בכל פרמטר פיננסי.

ירידות המחירים בשווקים הפיננסיים והפגיעה באמון הצרכנים לא בלמו את הגידול ביציאות של ישראלים לחו"ל. בחודש מרץ היקף הנסיעות היה נמוך רק ב-7.5% מהתקופה המקבילה לפני שנתיים טרם המלחמה, וסביר להניח שבחג הפסח הפער נסגר. ריבוי הנסיעות לחו"ל צפוי לפגוע בפדיון של העסקים המקומיים, ולהערכתנו זה ימתן את צמיחת המשק גם ברבעון השני של השנה".

על מדד המחירים לצרכן, שעלה בחודש מרץ בשיעור של 0.5% (כאשר התחזית של הבנק עמדה על 0.4%) וקצב העלייה השנתי התמתן מעט ל- 3.3%, אמרים בפועלים כי "מחירי השכירות במדד (שירותי דיור בבעלות הדיירים) רשמו עלייה חודשית חדה של 1.2% והשלימו עלייה של 3.9% בשנה האחרונה. מחירי השירותים המשיכו לעלות בקצב מהיר, החל מעזרה בבית – 6.0% בשנה האחרונה, תיקונים ושיפוצים – 4.7%, וארוחות במסעדות 5.1%. לאחר פרסום המדד ירדו הציפיות לאינפלציה באופן משמעותי לכל הטווחים, והן קרובות למרכז תחום יעד האינפלציה – 2.0%.

הירידה בציפיות לאינפלציה משקפת כנראה הערכה שמלחמת סחר, שמובילה להתמתנות גלובלית, היא דפלציונית במקרה של ישראל. אנו שותפים להערכה זו, אם כי תחזית האינפלציה שלנו לשנה הקרובה עדיין גבוה יותר – 2.4%. ראשית, אין עדיין ודאות שהתרחיש השלילי הולך להתרחש, ושנית, אנו סבורים כי הכוחות האינפלציוניים במשק לא דועכים כה מהר, כל עוד המשק בתעסוקה מלאה והצמיחה חיובית". 

מה יכול להסביר את עליות המחירים החדות בסקר מחירי הנדל"ן שמבצעת הלמ"ס?
על פי סקירת הבנק: "מחירי הדירות (חדשות ויד-שנייה) עלו בינואר-פברואר לעומת ממוצע דצמבר-ינואר ב- 0.9% ובשנה האחרונה ב- 7.5%. מחירי הדירות החדשות עלו אף הן בשיעור גבוה של 6.4% בשנה האחרונה. ההאצה בעליית מחירי הדיור גרמה להרמת גבה בקרב לא מעט אנשים בתחום, הן לאור מיעוט העסקאות בחודשים האחרונים, והן לאור מלאי גבוה של דירות לא מכורות. במקרה של דירות חדשות, אחת הטענות היא שמחירי הלמ"ס אינם מביאים בחשבון את מבצעי המימון של היזמים, והם מתבססים על מחיר המכירה שדווח לרשויות המס. כלומר אם מרבית מחיר הדירה משולם בעת המסירה, זאת ללא הצמדה וריבית, גלומה במחיר הזה הנחה לא מבוטלת. הטענה סבירה אלא שהיא לא מסבירה מדוע גם דירות יד -שנייה עלו אפילו בשיעור גבוה יותר.

להערכתנו גם במקרה של דירות יד-שנייה ניתן לחשוב על גורמים שהביאו להסטה של המחירים כלפי מעלה. הלמ"ס בוחנת את מחירי הדירות לפי מאפיינים: גודל, שכונה, קומה, שנת בנייה וכדומה. פוטנציאל לשדרוג הדירה במסגרת פינוי-בינוי (פרויקטים של תמ"א) אינו מאפיין שהלמ"ס בוחנת. דירת שלושה חדרים בבניין ישן בקומה רביעית ללא מעלית שמיועדת להריסה, מתומחרת היום ברוב המקרים בהתאם לפוטנציאל הדירה שתתקבל לאחר הריסתה. בסקר של הלמ"ס היא מושווית עדיין לדירה ישנה מקבילה. ככל שפרויקטים של פינוי בינוי הופכם לנפוצים, לא מן הנמנע שזה גורם להטייה כלפי מעלה במדידת מחירי הדירות מיד-שנייה.

השווקים מאותתים על ירידה באינפלציה, אך סביר להניח שבנק ישראל ירצה לראות נתונים בפועל לפני שיפחית את הריבית. האינפלציה בשנה האחרונה עדיין גבוהה מהיעד, והשפעות מלחמת הסחר אינן ברורות לגמרי. אנו סבורים כי בתרחיש המרכזי האינפלציה בהסתכלות לאחור צפויה להתקרב לשיעור של כ- 2% בחודשי הקיץ, ובהינתן שהציפיות לאינפלציה כבר נמצאות במרכז היעד, אנו מניחים שזה יספיק בכדי להפחית הריבית. אנו עדיין צופים ריבית בשיעור של 4.0% בסוף השנה".

מה קורה מעבר לים?
בבנק הפועלים אומרים כי "הנשיא טראמפ אומנם הקפיא באופן זמני את העלאת המכסים על כל שותפות הסחר, למעט סין, אך את החששות מפני האטה כלכלית והתגברות הלחצים האינפלציוניים כבר אי אפשר היה להחזיר לבקבוק. אלו באו לידי ביטוי בהמשך ירידות בשוקי המניות, בעיקר בארה"ב, וגם בירידה חדה במדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ועלייה בציפיות האינפלציה שעולות מהסקר. לחששות המשקיעים נוסף בשבוע שעבר, האיום המחודש של הנשיא טראמפ לפטר את יו"ר הפד, פאואל, על רקע הטענה שהוא לא מוריד מספיק מהר את הריבית. היחסים בין השניים מתוחים כבר זמן ארוך, ואלו התגברו לאחר שפאוול הזהיר בשבוע שעבר כי מלחמת הסחר עלולה להגביר את האינפלציה בארה"ב, ואותת כי הפד לא ימהר להמשיך להוריד את הריבית, כל זאת בזמן שה-ECB  הוריד את הריבית לרמה של 2.25%. הסבירות לפיטורים של יו"ר הפד היא אומנם נמוכה מאוד, וכמעט בלתי אפשרית מבחינה משפטית, אך עצם האזכור לפגיעה בעצמאות הפד עלולה להביא לטלטלה בשווקים הפיננסים".

עוד מוסיפים בבנק הפועלים ואומרים: "ספק אם זו התוצאה לה ייחלו היועצים הכלכליים של טראמפ. העלאת המכסים הייתה כנראה כלי להשיג יתרונות כלכליים דרך משא ומתן. אלא ששותפות הסחר, ובעיקר הסינים, מגלים עקשנות. הזמן הוא פקטור משמעותי, ארה"ב יכולה למצוא עצמה מנצחת בקרב ומפסידה במערכה. גם אם תשיג את מבוקשה ותגרום לצמצום הגירעון המסחרי, בינתיים מומנטום הצמיחה נחלש, אמון הצרכנים נפגע, ואולי גם ארה"ב איבדה קצת מעוצמתה כחוף מבטחים. הדולר איבד מערכו והגיע ל- 1.14 דולר לאירו, לעומת 1.04 בתחילת השנה. לא בטוח שהכלכלנים באוצר האמריקני, שתמכו בהחלשת הדולר, מרוצים מהתגובה המהירה הזו של השווקים. הפחתת ריבית והוזלת עלויות החוב גם לא נראות באופק, כי בטווח הקצר האינפלציה בכלל צפויה לעלות בארה"ב.

רגיעה זמנית במלחמת הסחר של טראמפ, למעט מול סין. לאחר שבתחילת החודש הנשיא טראמפ הטיל מכסים על כמעט כל שותפות הסחר של ארה"ב, מה שהביא לירידות חדות בשוקי המניות והאג"ח, הוא שינה כיוון והקפיא את העלאת המכסים לכל שותפות הסחר, למעט סין, למשך 90 יום על מנת לאפשר איתן משא ומתן על גובה המכסים. כאמור סין הוחרגה מהפטור הזמני, והמכסים על היבוא ממנה אף עלו ל-145%, למעט פטור על מוצרי אלקטרוניקה".

"בסיכום שבועי",  אומרים בפועלים כי "בארה"ב נמשכו הירידות בשווקים לעומת עליות שנרשמו באירופה באסיה. הרגיעה בשווקים הייתה חלקית בלבד, ובסיכום שבועי נמשכו ירידות השערים במדדי המניות בארה"ב. מדד הנאסד"ק ירד ב-2.6% ומדד ה-S&P500 ירד ב-1.5% והשלים ירידה של כ-10% מאז תחילת השנה ו-14% מהשיא. עם זאת באירופה ובאסיה נרשמו עליות שערים בשבוע האחרון. באירופה מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-3.1% ומדד הדאקס עלה ב-4.1%. באסיה מדד הניקיי ביפן עלה ב-3.4%, המדד של שנחאי עלה ב-1.2%, ומדד הקוספי בקוריאה עלה ב- 1.7%". 

בפועלים מתייחסים לכך שבארה"ב התפרסמו בשבוע האחרון נתוני פעילות טובים יחסית לצריכה הפרטית, ואומרים כי הם "בלטו על רקע הירידה החדה במדד אמון הצרכנים, וייתכן שהושפעו מהקדמת רכישות ע"י משקי הבית. המכירות הקמעונאיות עלו במרץ ב-1.4% וללא כלי רכב ודלק הם עלו ב-0.8%. דרישות דמי אבטלה ראשוניות ירדו מעט בשבוע האחרון בקירוב לרמה של 215 אלף דרישות חדשות ואילו במספר דורשי דמי אבטלה מתמשכים נרשמה יציבות יחסית סביב רמה של 1.89 מיליון איש. עם זאת בשוק הנדל"ן נרשמה ירידה חדה בהתחלות הבניה ואלו ירדו בחודש מרץ בשיעור חד של 11.4%. הרמה השנתית של התחלות הבניה ירדה ל- 1.3 מיליון, והיא גבוהה ב-2.0% מזו שנרשמה במרץ אשתקד. 

ארה"ב
"האינפלציה במרץ הייתה נמוכה מהציפיות", אומרים בחטיבה הפיננסית בבנק הפועלים ועוד מוסיפים כי "מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ ירד ב- 0.1% וקצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתן ל-2.4% מ-2.8% בחודש הקודם. מדד הליבה עלה ב-0.1% מתחת לציפיות ל- 0.3% ושיעור עליית המדד בשתים עשר החודשים האחרונים התמתן מרמה של 3.1% ל- 2.8%. מחירי השירותים עלו החודש ב-0.1% ושיעור העלייה ב-12 החודשים האחרונים התמתן ל-3.7%. מחירי השירותים הושפעו מעלייה של 0.2% במחירי השכירות, עלייה של 0.5% במחירי שירותי הבריאות וירידה חודשית של 1.4% במחירי שירותי התחבורה. מחירי המוצרים (ללא מזון ואנרגיה) ירדו במרץ ב-0.1% וב-12 החודשים האחרונים הם ירדו בשיעור דומה. 

מדד אמון הצרכנים בשפל של כל הזמנים. הצרכנים חוששים ממיתון ומהתגברות האינפלציה. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש אפריל הצביע על ירידה חדה נוספת, זה החודש הרביעי ברציפות, לרמת שפל של 50.8 נקודות. רמת המדד החודש קרובה לרמת שפל של כל הזמנים. הירידה החדה נרשמה גם במדד השוטף וגם במדד הציפיות. ציפיות האינפלציה העולות מהסקר הוסיפו לעלות, ככל הנראה בשל חשש הצרכנים מעליות מחירים על רקע העלאת המכסים של הנשיא טראמפ. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה עלו בחדות מ- 5.0% ל-6.7% (שוק האג"ח מגלם 3.2%), הציפיות הגבוהות ביותר מאז שנות ה-80, והציפיות לטווח של חמש עד עשר שנים עלו מ-4.1% לרמה של 4.4%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1991". 

על תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, שירדו מעט מהרמה הגבוהה אליה הגיעו לפני כשבוע, אמרו כי "תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה לרמה של 4.32% מרמה של 4.49% לפני שבוע. בדומה, התשואה לחמש שנים ירדה לרמה של 3.94% והתשואה לשנתיים ירדה לרמה של 3.80%. השוק עדיין צופה שבהחלטה הקרובה בתחילת חודש מאי, הריבית תיוותר ללא שינוי, ונותן הסתברות של 70% שהריבית תרד בחודש יוני לרמה של 4.25%. הציפיות משוק ההון הן שעד סוף השנה ריבית הפד תרד במצטבר בין שלוש לארבע פעמים ותגיע לרמה שבין 3.5%-3.75% בסוף 2025. יו"ר הפד ציין בנאום בשבוע שעבר כי הפד יהיה סבלני וימתין להתבהרות המצב בטרם יוריד את הריבית והדגיש שהמחויבות שלהם היא לוודא שעלייה חד פעמית ברמת המחירים לא תהפוך לבעיה של אינפלציה מתמשכת". 

גוש האירו
"התמתנות האינפלציה וההאטה בפעילות הכלכלית הביאו להורדת ריבית נוספת", אומרים בפועלים ומוסיפים כי: "מדד המחירים לצרכן עלה במרץ ב-0.6% וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.2%. אינפלציית הליבה עלתה בתקופה זו ב-2.4%, ונרשמה התמתנות קלה בקצב השנתי לעומת החודשים הקודמים. על רקע ההתמתנות בסביבת האינפלציה, הוריד הבנק המרכזי האירופי בשבוע שעבר את הריבית כצפוי לרמה של 2.25%, הורדה שלישית מתחילת השנה, והשביעית מהשיא של השנה האחרונה, אז עמדה הריבית ברמה של 4.0%.

על אף הרמה הנמוכה אליה ירדה הריבית, השוק צופה שבחודש יוני תרשם הורדת ריבית נוספת ושעד סוף השנה יהיו עוד שתיים או שלוש הפחתות נוספות כך שהריבית תגיע לרמה שבין 1.5%-1.75% בסוף 2025. סין הציגה צמיחה גבוהה בשיעור של 5.4% (לעומת רבעון מקביל). הצמיחה הושפעה מעלייה בייצור התעשייתי ובצריכה של משקי הבית. ההשקעות בנדל"ן ירדו בשנה האחרונה ב- 9.9%".