יומיים לאחר הפסקת האש בין ישראל לאיראן ברפובליקה האסלאמית עושים בדק בית. בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שוחח הבוקר (חמישי) עם ניסים משעל וגאולה אבן-סער ברדיו 103FM וסיפר על ההוצאות ההורג והניסיון של המשטר האיראני לסכל ניסיונות הפיכה.
"יש מחזה מאוד סוריאליסטי באיראן. המון מעצרים באשמת ריגול עבור ישראל, יש כמה הוצאות להורג, אתמול שלושה ושלשום אחד. מוצאים עוד בתי מסתור של רחפנים ומפעלי רחפנים, לא יודעים מה מומצא ומה אמיתי. באיראן חייבים להראות פעלתנות, חשיפה וגילוי, בזמן אמת הם לא הצליחו אבל עכשיו פתאום מתגלים המון מרגלים. אתם לא מאמינים, עושים קונצרטים באמצע הרחוב, המשטר מביא את הפילהרמונית של טהרן לכיכר הגדולה, מנגנים שירים אנטי-מהפכניים", הסביר על האחיזה החזקה של המשטר במדינה.
בהמשך התייחס סבטי להתפתחויות בתוך איראן. "אף אחד לא ראה את חמינאי אבל הוא חי וקיים. הלשכה שלו מוציאה הודעה דתית, אנחנו נכנסים לחודש יותר דתי המוח'רם. הוא יתגלה באחת מהתפילות או באחד הטקסים שיהיו בימים הקרובים. זה חלק מהקרנת העוצמה האיראנית, ברגע שהמנהיג קיים הכל קיים, כמו סינוואר בחמאס. איראן בשנים האחרונות הקריבה את הכל על מזבח השנאה לישראל. אלה עיכובים טכניים".
עלי חמינאי (צילום: רויטרס)
בנושא הגרעין אמר סבטי כי "טראמפ מסיר חלק מהסנקציות ומתחיל לתת להם עוד פעם שבחים. הם סוללים את הדרך שוב לעיכובים בזמן ולסחוט אותם שוב פעם. הכדור בידיים של האמריקאים, או שהם עושים המון טעויות או שזו עוד פעם תוכנית נסתרת. אני לא חושב שיאפשרו להם לשקם את הגרעין. האיראנים ינסו לגנוב סוסים. התגלה עכשיו שהם הסתירו צנטריפוגות בחלק עמוק יותר בנתנז, ששם הפצצנו, יש עוד חלק שהיה מוכר לכולם, לסבא"א וישראל, ששם הם הסתירו את הצנטריפוגות המתקדמות. האיראנים עובדים בשיטת פיזור והסתרה ומפזרים את היכולות שלהם בכל מיני מקומות. הפצצנו בפורדו ופתאום מתברר שזה פחות חשוב".
פורדו. האתר בצבעי אפור- כחול נשרף מבפנים (צילום: MAXER תמונות לווין)
בהמשך התייחס לאפשרות של התקוממות בתוך איראן במהלך מבצע 'עם כלביא': "לא היה סיכוי לדבר כזה ב-12 יום שאנשים יתקוממו. הם תחת הפצצות ואי אפשר לעשות הפגנות ומחאות תחת הפצצות. קבוצות קטנות בימים הראשונים תמכו והשמיצו את חמינאי. היה קשה פיזית להתקומם וגם אין את הדרייב, אין את המנוע שנדלק, היה צריך עוד חודש לפחות. לפעמים, דברים מגיעים בהמשך, הזעם נצבר ומגלים את החולשה של המשטר, לעבור מול הבסיס ההרוס של ביטחון הפנים של המשטר זה יהיה משהו שמאוד יתדלק את המחאה, לראות את המשטר עירום. אולי עוד חודש או חודשיים. משהו בציבור האיראני כבוי. זה העניין של הטריגר".
"זה לא שהאיראנים שכחו מהזעם שלהם, מהכעס על החשמל, המים או המזון, זה פשוט לא הגיע למקום של רציחה או טריגר. אולי זה יהיה כמו בתוניסיה שהפכו שם בסטה בשוק וזה יהיה הטריגר אבל לא הגענו למקום הזה של הטריגר. האיראנים לא ישכחו את המצב שלהם. הפילהרמונית הזאת של המשטר, הגיעו לשם אולי איזה 20 איש. זה נותן לי תמונה שאיראנים יודעים מי הטוב ומי הרע בסיפור הזה. הציבור הוא עדיין ציבור ללא נשק וללא ארגון. אנחנו עשינו את מה שיכולנו – זה באחריותם".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.