בני סבטי, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, התראיין היום (שלישי) לחדשות 12 והתייחס לחדירת הגורמים האיראניים לתוך החברה הישראלית באמצעות הפעלת מרגלים נרחבת. בהמשך הריאיון פרש סבטי את משנתו בעניין התקדמות שיחות הגרעין בין איראן לארצות הברית.
בפתח דבריו אמר סבטי כי "לאיראנים יש להם מטרה אחת, ליצור אי יציבות, ליצור פרצות בתוך החברה הישראלית, בקרב האוכלוסיות השונות. אם יש אוכלוסיות שהן חלשות, או שיותר נכון, הזיקה שלהן למדינה יותר חלשה. תשימו לב, הם לא מחפשים טייסים, הם לא מחפשים מדעני גרעין. זה לא הריגול שהיה בין ברית המועצות לארצות הברית, או כל מיני מקרים כאלה קלאסיים בעולם המערבי".
"הם רוצים זבנג וגמרנו, הם רוצים בסופו של דבר לראות פיצוץ. כשאין מחבל חמאס, כשאין כל מיני מקרים של פיגועים בארגנטינה, אז מה טוב לקחת אזרח חצי-ישראלי או ישראלי מלא, להרכיב את מטען הנפץ או להביא אותו למקום שעושה פשע נגד החברה, וככה באמת לקדם איזה פחד וטרור בתוך החברה הישראלית", הסביר.
בהמשך דבריו ניתח את המניעים האיראניים מאחורי הרחבת פעילות הריגול בישראל: "האיראנים מתוסכלים מזה שאין ציר התנגדות, כמעט אין חיזבאללה וחמאס, אז הם מהתסכול יצרו יצירתיות ופנו לאוכלוסייה שלא האמנו, וככה יצרו הזדמנות. אז גם את זה צריך לקחת בחשבון".
תושב נוף הגליל החשוד בריגול (צילום: דוברות המשטרה)
בנוגע לשיחות הגרעין, סבטי הדגיש כי "בעניין המשא ומתן, אני חושב שדווקא עכשיו המשא ומתן התחיל בכלל. עד עכשיו היו דברי נימוסים, כל מיני פגישות של שלוש-ארבע שעות בעומאן או באיטליה. הצדדים גיששו אחד מול השני לראות במה מדובר, כמה אפשר לוותר".
"עכשיו רואים בעצם שחוזרים לאותם משפטים הראשונים של הסבב הראשון, לפני כבר הרבה זמן. הזיכרון שלנו, לצערי, קצר. כבר אז ויטקוף אמר שאנחנו נרשה להם להעשיר ברמה נמוכה, ל-3.5% והאיראנים יצאו קצת כועסים, ואחרי כמה ימים הוא תיקן את עצמו. כל מה שאנחנו רואים עכשיו זו הצגה של שני הצדדים, סוג של מיקוח, מי מרוויח יותר", ציין.
כמו כן, סבטי ביקר את הגישה האמריקאית: "עכשיו, הבדלי הגרסאות והמחלוקות בתוך ארצות הברית, זה לא עושה טוב. זה ממש משחק לידיים של האיראנים. הם רואים שיש נשיא שאומר, אפשר, ויש גורמים אחרים שאומרים, אפשר כך וכך. ככה שהאיראנים מחפשים את הפרצות האלה, וזה מאוד נוח להם".
שיחות הגרעין (צילום: רויטרס)
לגבי המעורבות הישראלית, הבהיר סבטי: "אנחנו לא ממש מחוץ, אנחנו כל הזמן רואים שבכירים ישראלים מגיעים, מתדרכים את הגורמים האמריקאים, את ויטקוף, אם זה ראש המוסד, אם זה היה דרמר. אז אנחנו כן נמצאים שם, אנחנו כנראה דוחפים עוד מידעים, ודוח הסבא"א לא סתם הוא היה כזה חריף. ישראל מאוד מעורבת בחשיפה של דברים כאלה".
"גם ב-2002 ישראל היא זאת שכנראה שמה את הגרעין האיראני על השולחן, ועוד הרבה מאוד מקרים אחרים, כמו הארכיון. ככה שהדברים רק כנראה מתחילים, אנחנו חייבים להפסיק את העניין הזה של להשתהות ולהיות מופתעים, אוי, הנה הם מפסיקים, הם שוברים כלים, אוי, הנה הם מתרככים. זה לא עובד ככה, אנחנו כנראה נהיה בכמה חודשים של משא ומתן", סיכם סבטי.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.