בעקבות ביטולי טיסות ומגבלות ביטחוניות, הוחלט לקיים טיולים חינוכיים אלטרנטיביים באירופה עבור עד כ-1,000 בני נוער מארצות הברית ובני נוער ישראלים – מתוך מטרה ליצור חיבור אישי ועמוק בין צעירים שחווים מציאויות שונות בעולם היהודי.
למרות המעבר מאזורי הארץ לערים באירופה – המוקד נשאר זהה: חיבור לזהות יהודית ולישראל, דרך מפגש ייחודי בין צעירים ממציאויות שונות. כל קבוצה תבקר במדינה אחרת, ביניהן הונגריה, פורטוגל, איטליה, גרמניה, ספרד, צרפת, יוון ועוד – ותעמיק בלימוד ההיסטוריה והתרבות היהודית המקומית, לצד יצירת קשרים אישיים משמעותיים. מדובר ביוזמה חינוכית רחבת היקף בתקציב כולל של 3 מיליון דולר.
בני הנוער מישראל ומהתפוצות (צילום: Mosaic United ו-RootOne)
לדברי מארגני התוכנית, המפגש בין בני הנוער – דווקא ברקע המציאות המורכבת – מאפשר לכל אחד מהמשתתפים לשתף את התחושות האישיות שלו ולהיחשף לסיפורו של האחר. כך נבנית אמפתיה הדדית, נוצרת תחושת שותפות ומתחזקת ההבנה שהעם היהודי הוא אחד.
במסגרת התפיסה הזו, הוגדל השנה היחס בין משתתפים ישראליים למשתתפי התפוצות ל-1:3 – כדי “להביא את ישראל אליהם” ולשמר את עומק הקשר גם מרחוק.
המשתתפים נבחרו לאחר תהליך מיון קפדני, על בסיס קריטריונים חינוכיים וערכיים כגון מנהיגות, מעורבות חברתית ורקע התנדבותי. במהלך הטיולים יתקיימו פעילויות קבוצתיות ותכנים מעמיקים שיעסקו בזהות יהודית, אתגרים עכשוויים, היסטוריה יהודית מקומית והיכרות עם קהילות יהודיות באירופה.
כחלק מההכנות לטיולים, נערכו הכשרות מרוכזות לבני הנוער הישראלים, שנועדו להעניק להם כלים לשיח פתוח, רגיש ומכבד עם עמיתיהם מהתפוצות. ההכשרות מתרכזות סביב שלושה נושאים: “הסיפור שלי”, “הסיפור שלהם” ו”הסיפור שלנו” – תוך עידוד לבניית שיח זהותי משותף.
לדברי אלישבע קופפרמן, מ״מ מנכ"לית Mosaic United: "בכל הנוגע לחיבור בין ישראל לתפוצות, המחקרים שעשינו הראו שאין דבר יותר משפיע מבניית מערכות יחסים. התוכנית הזו היא השקעה בדיוק בזה. המפגשים הללו בין בני הנוער הישראלים והתפוצות מחזקים את תחושת הסולידריות והאחדות באופן שלא מתאפשר במסגרת חינוכית אחרת, בזמן הכי נחוץ".
מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, אבי כהן סקלי: "משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות גאה להוביל יוזמה חשובה וחדשנית לחיבור בני נוער מישראל והתפוצות באמצעות טיולים חינוכיים באירופה. זו הזדמנות ייחודית לחיזוק הזהות היהודית, יצירת קשרים אישיים וטיפוח אמפתיה הדדית בתקופה מורכבת. באמצעות תמיכתנו התקציבית והמקצועית, אנו מקדמים את ערכי הסולידריות וההבנה המשותפת, תוך הדגשת חשיבות המאבק באנטישמיות והשמירה על אחדות העם היהודי. הפרויקט הזה מציג את מחויבותנו להבטיח עתיד חזק ומלוכד לכלל הקהילות היהודיות בעולם".
כלל פעילויות אלו ונוספות מושקעות על ידי כספים רבים על מנת לאפשר לבני נוער רבים מהארץ ומהעולם להתחבר, ללמוד זה מזה ולקרב לבבות.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".