בנימין נתניהו נסחט על ידי החרדים, בן גביר והקטארים

כל מה שנאמר כאן, ועוד הרבה-הרבה יותר, נמצא בתיק מיוחד, מוכן, מנויילן, מאורגן, ממורקר ומבוקר, שהוכן בשב"כ. התיק הזה יימסר, אם וכאשר, לוועדת החקירה הממלכתית. מפורטים בו כל המחדלים של השב"כ בפרט והמודיעין הצה"לי בכלל, אבל גם כל ההנחיות והמדיניות והאמירות של נתניהו. צריך לקוות שאם לא תוקם כאן ועדת חקירה ממלכתית, המידע שיש בתיק הזה יגיע לציבור. חלקו כבר פורסם, אבל יש חשיבות ציבורית רבה בפרסום רשמי, שיכלול גם את המסמכים הרלוונטיים, את הפגישות עבודה, את הפרוטוקולים, הדיונים, ההוראות וההנחיות. אחרי שהציבור יראה את זה, כל סימני השאלה ייעלמו. יחד איתם, יש לקוות, ייעלם גם נתניהו.

בינתיים נתניהו לא נעלם לשום מקום. להיפך. יש עוד שבוע אחד לכנסת, יש עוד שבוע אחד לבתי המשפט. ממשלתו הפכה לממשלת מיעוט, אבל רק בכאילו. החקירה הנגדית ממנה חשש, פשוט לא קורית. החקירה הראשית, במסגרתה נתניהו הנחית את ההרמות שהרים לו פרקליטו עמית חדד, נמשכה 35 ישיבות מלאות וארוכות. החקירה הנגדית? 6 ישיבות בלבד, כולן קוצרו או שובשו על ידי כל מיני אירועים, מכתבים, מזכירים צבאיים, מעטפות ושאר ירקות.

אני שואל את עצמי אם הרכב השופטים מבין שמשטים בו. אם הם כבר הבינו שהעסק הזה יצא משליטה. אני מניח שאם לא הבינו עד עכשיו, הגעתו של הליצן המתחזה לשגריר ארה"ב בישראל מייל האקבי למשפט השבוע, הפילה להם את האסימון. על הראש. ניהול התיקים והמשפט היה נגוע בגרירת רגליים, חוסר החלטיות, היעדר קילינג אינסטינקט (שהיה בשפע בחקירות אולמרט), הנחות סלב וכניעות מבישות למכונת הרעל, מהרגע הראשון. מערכת שלטון החוק זרעה רוח והיא קוצרת עכשיו סופה. השגריר האקבי, במהלך ההתערבות החיצונית הבוטה והמעליב ביותר שזכור כאן מאז קום המדינה, הביא איתו גם בובת באגס באני. מי שגדל על באגס באני, כמוני, זוכר את השפן החמקמק הזה נשען כל פעם על העץ, מכרסם גזר ושואל את הצייד, "היי, מה נשמע, דוק?"

אז זה המצב בדיוק. הצייד הוא שלחון החוק. באגס באני הוא נתניהו. והוא ימשיך להערים עליהם גם בהמשך. עד שיבינו שזה לא הגזר, מה שהוא מכרסם שם להנאתו, זו המדינה.