אז כן, כל כך רציתי להאמין לנתניהו אמש, בחיי. במקום זה ראיתי מי שמנסה להחזיר את הזמן לאחור, מנסה להחזיר את כולנו ל-8 באוקטובר. למה? כי הוא ננטש בסקרים, כי למעט גוש נאמנים שלא יתנו לעובדות לבלבל אותם, נראה שרוב העם מאס בספינים שמגובים במעט מדי תוצאות.
רוב העם לא מבין למה תושב קריית שמונה שמבקש לשפץ את ביתו, נתקל בחומה בירוקרטית שהייתה כלא הייתה כאשר נפגע חלון (ב-1.9 מיליון שקל…) בבית ראש הממשלה.
רוב העם לא מבין מדוע הוא נדרש ללוות את ילדיו בדפיקות לב אל לשכת הגיוס, בעודו רואה במקביל איך אברכים עוברים בה בדלת מסתובבת שפולטת אותם החוצה.
רוב העם לא מבין מדוע דונלד טראמפ, שהוצג לנו כמשיח בן דוד, מנהל שיחות עם האיראנים במקום לתקוף אותם, רוב העם לא מבין מדוע לא מחזירים את החטופים או לחילופין, במחיר הפקרתם, לפחות הורגים את אחרון מחבלי חמאס.
בכל יום שעובר נדמה נתניהו לקפטן של קבוצת כדורגל שספגה שער בתוספת הזמן, שמנסה נואשות לבדוק בהילוך החוזר שמא היה איזה נבדל או בוצעה עבירה בדרך, אולי נגיעת יד (יועמ"שית, ראש השב"כ) שיש בה כדי לפסול את השער, אבל בלב יודע שזהו, זה נגמר, שהוא בדרך לבחירות שבהן יפסיד או אולי בדרך לנבצרות, למרות כל הספינים (כולל זה המפואר עם "הודעת ההתפטרות" שלא הייתה של ראש השב"כ, "חשיפה" שתזמן לקראת נאומו. לא חלילה נאום במסיבת עיתונאים מסודרת שמאפשרת הצגת שאלות, אלא סרטון מוקלט וערוך, כמו אלה שמפרסם… טוב, עזבו).
די, מר נתניהו, רצינו להאמין לך, אפילו אתמול, אבל עזוב אותנו מכל השקרים והתכסיסים: אם אתה לא מסוגל לנצח, אם אתה לא מסוגל להכריע, אם אתה לא מסוגל להשיב את החטופים, אם אתה לא מסוגל למנוע גרעין מאיראן, אם אתה לא מסוגל להוביל שוויון בנטל, אם אתה לא מסוגל לעשות משהו ראוי אחד, משהו שאינו קשור לחקירות וסכסוכים, לפילוג ושיסוי, פשוט לך. מאסנו בשקריך.