בנימין נתניהו ומגע ההרס: למה זיני כבר מצטער על המינוי?

הכוונה אינה ללעוג לזיני, בטח שלא לשרביט, אלא לחדד את העובדה שנתניהו הפך לרעיל, סימן מטרים לסוף הקריירה של מי שחשב שיש לו סיכוי לקבל איזה מינוי. במיתולוגיה היוונית הזהירו נשים צעירות מפני רומן עם אלים, שתמיד נגמר באורח טראגי.

אצל רוברט לואיס סטיבנסון, בספר ההרפתקאות הנמכר בכל הזמנים "אי המטמון", ידעו פיראטים קשישים שהם עומדים לסיים את חייהם בעזרת קוד מיוחד ל"מקצוע". אצל נתניהו זה באמצעות מינוי לראשות שירות הביטחון הכללי.

במקרה של ארגון ביטחוני כה חשוב למדינת ישראל זה צורם במיוחד, אבל זו הייתה דרכו של ראש הממשלה מאז ומעולם – להשתמש ולזרוק. רגע אחד אתה מקורב, יוצא ובא בסלון המשפחתי, ממתיק סוד עם "הגברת", נחשף בזמן אמת למה שיהיו הכותרות בעיתון של מחר. רגע מאוחר יותר, אפילו מבלי לדעת מה הביא עליך את הקץ, אתה מושלך מכל המדרגות.

מנהלי לשכה חוו את זה, ראשי סגל, מזכירי ממשלה, יועצים משפטיים, מפכ"לים, רמטכ"לים, מיליארדרים, שועי עולם והרשימה עוד ארוכה וכוללת גם נהגים, טבחים, גננים. למה? כי יש משפחה, במרכזה איש, שרואה את עצמה כמרכז העולם, המקום שממנו בוקע האור – היא נצחית וכל היתר בני חלוף.

כל עוד הלך הרוח הזה הוא נחלתם של אנשים מוחלשים, זה אולי לא יפה, אבל לפחות לא מסוכן. כאשר זה פולש לתוך קודש הקודשים של מנגנוני הביטחון בישראל, מדובר בסכנה לאומית ממש. כמעט איום קיומי.