אחד הוא שהכסף בכלל לא קשור אליו: "הוא הועבר בהמלצת המוסד והשב"כ"" – כך טען נתניהו אמש. כלומר – לא אני נתתי את ההוראה, אלא שני גופי ביטחון שלא הייתה לי ברירה אלא לקבל את המלצתם.
נתניהו מתעלם מהעובדה שהוזהר, בדברים שמגובים בפרוטוקול רשום, שהכסף משמש את חמאס לבניין כוחו, אבל נניח לזה לרגע.
למה נניח? כי על פי נתניהו מדובר ב"אחוז קטן מהכסף שהגיע לחמאס". כלומר לא מזה נבנה כוחו של ארגון הטרור. גם כאן זה פשוט לא מתיישב עם העובדות והמספרים הידועים, אבל נניח גם לזה.
נתאפק גם מלהגיב לטענה לפיה הכסף הזה בכלל לא שימש למטרות טרור. נשאל רק: איך נתניהו יודע?
הוא ראה את רישומי הקופה הקטנה של יחיא סינואר? כי אם נחזור לסעיף הקודם, הרי שלפי אזהרת גורמי הביטחון, שנתניהו היה כל כך קשוב אליהם עת קיבל את המלצתם להכניס את המימון הקטארי לחמאס, הכסף הזה מימן טרור.
אז עם איזה נתניהו לזרום – זה שמקבל את המלצות גופי הביטחון כדברי אלוהים חיים, או נתניהו שיודע, בניגוד לדעת אותם גורמים בדיוק, שהכסף שימש למטרות אזרחיות?
מכל מקום, אחרי שהסביר שהכסף לא הועבר בגללו ואחרי שאמר שמדובר בכלל בכסף קטן, ממש בעודף, הגיע נתניהו למסקנה הסופית, לפיה חמאס בכלל לא היה ממומן בסכומים גדולים שכאלה, שהרי עם מה תקפו אותנו ב-7 באוקטובר? עם כפכפים!
נתניהו יודע היטב מה הוא עושה, שכן בתמונות אותו יום נורא מככבות בזיכרון הקולקטיבי דווקא תמונות הביזה, אלה שאירעו אחרי שעזתים רבים הבינו שהגבול נפרץ – והגיעו ברגל ועם עגלות כדי לבזוז ככל שיוכלו.
התמונות ממתקפת חמאס עצמה, הגיעו רק בשלב מאוחר יותר – חלקן ממצלמות האבטחה, חלק אחר מתיעוד של המחבלים עצמם.
אלה דווקא מספרות סיפור אחר: יחידות מאומנות ומתוזמנות, שמדווחות זו לזו ברשת קשר, מצוידות – אולי לא במטוסים ובטנקים, אבל במגוון אמצעים – מרחפנים שהשביתו, בעזרת מטענים, את מצלמות האבטחה, דרך ציוד מכני והנדסי שהוכן כדי להבקיע פרצות בגדר, המשך בלוחמים מאומנים בשימוש באר.פי.ג'י, רימונים ועוד.