סקס
בן 38 קיבל הרעלת מזון באיבר מינו בנסיבות מוזרות
כ-63,400 מקרים של חולי בצילוס צראוס מדווחים בארה"ב מדי שנה, על פי מינהל המזון והתרופות. המצב ידוע בשם "תסמונת האורז המטוגן" מכיוון שכאשר אורז נשאר בחוץ בטמפרטורת החדר, הוא עלול לייצר רעלים הגורמים לשלשולים והקאות. חימום חוזר לא מחסל את הרעלים. התסמינים מופיעים תוך 6 עד 15 שעות, כאשר רוב האנשים מתאוששים תוך 24 שעות. החולה המדובר אכל ארוחה המכילה אורז עם משפחתו יום לפני שהחלו להופיע התסמינים, אולם אשתו לא סבלה מתסמינים דומים.
המחקר, שפורסם בכתב העת Annals of Medicine and Surgery, ציין כי זיהומים בפין מתרחשים בדרך כלל לאחר פציעה היוצרת פצע פתוח – ולרוב מערבים את חיידקי קבוצת הסטרפטוקוקוס A. "ההחלמה מבצילוס צראוס שנמצא בפין במטופל שלנו חושפת את המקרה הראשון של זיהום חריג שכזה", נכתב בדו"ח המקרה, "המטופל הכחיש שאיבר מינו עבר טראומה כלשהי, נחתך או ננשך במהלך קיום יחסי המין".
מחברי המחקר הוסיפו: "במקרה הנוכחי, סביר להניח שהשלשולים וההקאות שזיהמו את איבר המין לאחר קיום יחסי המין הם ככל הנראה המקור לזיהום בעור".
תופעה רפואית מדאיגה הולכת ותופסת תאוצה: גברים שמזריקים בוטוקס או חומרי מילוי לאיבר המין, במטרה לשפר את התפקוד המיני או להגדיל את האיבר. התופעה עלתה לאחרונה לכותרות בבריטניה, שם ההליך מבצוע לעיתים במרפאות לא מפוקחות והגברים מסיימים אותו בחדר ניתוח, או גרוע מכך.
על פי דיווחים בתקשורת המקומית, גבר מאזור גלזגו נאלץ לעבור כריתה של איבר מינו לאחר שהוזרק לו חומר הדומה לווזלין, בטיפול כושל בקליניקה פיראטית שפעלה בלי רישיון רפואי. מדובר במקרה קיצוני במיוחד, אך לא בודד. מקורות ב־NHS (מערכת הבריאות הבריטית) דיווחו על עלייה חדה במספר הגברים המגיעים למיון עם סיבוכים חמורים – כולל זיהומים, נמק, או זקפה מתמשכת וכואבת לאחר טיפולים דומים.
לא רק בוטוקס: מה באמת מוזרק שם?
הטיפולים, שמכונים לעיתים Bocox (שילוב של Botulinum + Cock), כוללים הזרקת בוטוקס לאזור הפין כדי להרפות את השרירים ולאפשר זרימת דם משופרת במטרה לסייע בזקפה. במקרים אחרים מוזרקים חומרי מילוי בניסיון "להוסיף נפח" לאיבר. הבעיה? רבים מהחומרים אינם מפוקחים, המטפלים אינם מוסמכים, ובמקרים מסוימים הוזרקו גם חומרי תעשייה מסוכנים.
המשתתפים מילאו שאלונים פסיכולוגיים, כולל סולם UPPS לבחינת התנהגות אימפולסיבית, סולם ברט (BIS-11) למדידת אימפולסיביות, ושאלוני בק לבדיקת רמות דיכאון (BDI) וחרדה (BAI). חומרת השפיכה המוקדמת נמדדה באמצעות מדד AIPE.
אז מה הם גילו?
הממצאים הראו כי גברים עם שפיכה מוקדמת כרונית היו אימפולסיביים יותר באופן משמעותי מקבוצת הביקורת. הם הציגו נטייה לתכנון לקוי, חיפוש ריגושים, חוסר התמדה, ופעולה מתוך דחפים מיידיים. החוקרים חילקו את קבוצת השפיכה המוקדמת לארבע תתי-קבוצות: אלו שגמרו עוד לפני החדירה, אלו שגרמו בתוך 15 שניות מחדירה, 15 עד 30 שניות, ו-30 עד 60 שניות. הם מצאו שככל שזמן השפיכה היה קצר יותר, כך הגברים הראו נטייה גבוהה יותר לפעול במהירות ללא שליטה, במיוחד בתגובות מהירות לדחפים ובפעולות ספונטניות.
בנוסף, גברים עם שפיכה מוקדמת דיווחו על רמות גבוהות פי חמישה עד שישה של חרדה ודיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, לא ברור אם מצבים אלה תורמים לשפיכה המוקדמת או נובעים ממנה, מה שדורש מחקר נוסף. רמות החרדה והדיכאון לא השתנו משמעותית בין תתי-הקבוצות של זמני השפיכה.
החדשות הטובות הן שיש סדרה של טיפולים יעילים. "הצעד הראשון לקראת כל החלמה מהתמכרות הוא קבלה", אומרת ד"ר רי, "עד שלא תזהו שההתנהגות שלכם לא בריאה ועד שלא תפסיקו לצפות בתכנים מיניים ולפנטז עליהם, לא תהיו בכיוון הנכון. זה קל יותר לומר מאשר לעשות – אבל זה חיוני לבנייה מחדש של החיים ותהליכי החשיבה שלכם".
היא הוסיפה: "יש המון משאבים ברשת – כולל תוכניות טיפול ייעודיות שיכולים להיות מאוד מועילים כי ניתן להשלים את התוכנית בזמן שלכם, מהנוחות של הבית שלכם – ועם אנונימיות מוחלטת. ב-Stop Together אנו משתמשים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ובטיפול בקבלה ומחויבות, שתי טכניקות מוכחות, כדי לסייע למטופל להבין את ההתנהגויות הממכרות שלו, הטריגרים והדרכים ליצור מנגנוני התמודדות בריאים יותר. אתם צפויים לגלות ששילוב של טיפול פרטני, קבוצתי וזוגי הוא הטיפול הטוב ביותר, אבל תמיד טוב להיות פתוח לגישות חדשות".
ד"ר רי המליצה גם על דברים כמו חוסמי תוכן פורנוגרפי במחשבים ובטלפונים ניידים, מדיטציה, פעילות גופנית סדירה ושגרה יומית. "כל אלו הן דרכים יעילות למנוע מהמוח שלכם להסתמך על תוכן מיני כדי להרגיש טוב יותר", סיכמה.
בכל מקרה – אין לראות בהמלצות אלה כמידע רפואי מוסמך ואם אתם חושבים שאתם או מישהו מהסובבים אתכם מכור לפורנו – פנו לקבל סיוע או טיפול רפואי ו/או נפשי. נושא הטיפול בהתמכרויות נמצא באחריות של משרד הרווחה. בכל עירייה או מועצה מקומית קיים אגף שעיקר תפקידו הוא טיפול בהתמכרויות. קיימות גם קבוצות תמיכה אנונימיות למכורים, עליהן ניתן למצוא מידע נרחב ברשת.
