הסיפור הקטארי מגיע גם לקבינט. זה לא קרה בישיבת הקבינט האחרונה והדרמטית, שבה התקבלה ההחלטה לפתוח במהלך שבסיומו אולי תשתלט ישראל על עזה, אלא בישיבה הקודמת, לפני קצת יותר משבועיים. שר הקבינט אלי כהן קיבל את זכות הדיבור ועשה את הלא ייעשה: יצא נגד קטאר, נגד מעורבותה במו״מ, נגד השפעתה ונגד פעילותה במזרח התיכון. כהן דרש לקיים על זה דיון, כשהוא מפרט את המעורבות של קטאר בהסתה נגד ישראל, במימון קמפיינים אנטישמיים מסביב לעולם, כולל מבצעי השפעה בקמפוסים, ומדבריו ניתן היה להבין שהגיע הזמן להרחיק את קטאר מהמו״מ לעסקת חטופים בפרט וממעורבות עמוקה במתרחש באזור בכלל.
מטבע הדברים לא התייחס כהן לפרשת קטארגייט, אבל גם כך היה לכל הנוכחים בחדר ברור שדבריו היו לצנינים בעיניו של ראש הממשלה נתניהו. הראשון שקפץ להגיב על דבריו של השר כהן ושלל אותם בחריפות היה ראש המוסד דדי ברנע, המוביל את המגעים עם קטאר החל ב־7 באוקטובר. ברנע דרש להוריד את הנושא מסדר היום. כולם ציפו למוצא פיו של נתניהו, שתמך, תעמידו פני מופתעים, בעמדת ראש המוסד. הנושא אכן הורד מסדר היום.
העלה את הנושא. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן (צילום: סיון שחור, לע"מ)
ה״תקרית הקטארית״ בקבינט נשמרה עד כה בסוד. מטעמו של השר כהן לא נמסרה עליה תגובה, אלא שכהן התראיין אתמול בכאן רשת ב׳ וחזר על עמדתו העקרונית נגד קטאר, השפעתה המזיקה ומעורבותה במו״מ מול חמאס. כהן לא הזכיר את העובדה שהעלה את הנושא בישיבת הקבינט.
עמדתו של כהן כפי שהוצגה בקבינט היא עמדת מיעוט באופן פורמלי, אבל מתחת לפני השטח לא מעט שרים ובעלי תפקידים חושבים כמוהו. לאף אחד אין את האומץ להעלות את הנושא לסדר היום, מסיבות מובנות.
בשיחות סגורות הטענות הללו, שכהן השמיע בפומבי, נשמעות מפי שרים נוספים ובעלי תפקידים. ״קטאר היא האחים המוסלמים, קטאר היא האויבת של בעלות הברית שלנו דוגמת איחוד האמירויות וסעודיה, איתה יש לנו אינטרס לסגור הסכם, קטאר אחראית לרוב ההסתה נגד ישראל וקטאר היא זו שמארחת את ראשי חמאס, והיא זו שמימנה את מפלצת הטרור של חמאס לאורך שנים. אף אחד לא מבין מה פשר ההתמכרות המוזרה של ישראל לקטאר מאז 7 באוקטובר״, אמר לי גורם ישראלי בכיר שהעדיף להישאר בעילום שם.
\'\'אף אחד לא מבין מה פשר ההתמכרות המוזרה של ישראל לקטאר מאז 7 באוקטובר\'\'. דדי ברנע, בנימין נתניהו. הורידו את הנושא מהשולחן (צילום: חיים צח, לע"מ)
גורם נוסף, בכיר אף הוא, מוסיף: ״אני מבין את הרצון לנסות לרתום את הקשר של קטאר עם חמאס כדי לסגור עסקה, אבל בתכל׳ס קטאר לא סיפקה את הסחורה, הגענו למבוי סתום, הם כל הזמן מבטיחים ונשבעים שהפעם הם מפעילים לחץ כבד באמת, אבל שום דבר לא קורה בתכל׳ס. מוזר שהמוסד כל כך מכור לנושא הקטארי וכל כך משוחד רק לכיוון של דוחא, כשמדרום יש לנו מדינה ערבית ענקית שיש לנו איתה הסכם שלום והאחים המוסלמים נתפסים אצלה כאויב, דוגמת מצרים. מבחן התוצאה מוכיח שההימור על קטאר נכשל. השאלה מתי גם אנחנו נבין את זה״.
לדעות הללו, שרובן נשמעות עדיין רק בדרך מחתרתית, אפשר להוסיף תיאוריות קונספירציה על השקעות עתק שקטאר מנהלת גם בחברות וגופים שמממנים לא מעט אנשי עסקים ישראלים עם עבר ביטחוני עשיר, חלקם במוסד. ״צריך לעקוב אחרי הכסף״, אומר גורם מדיני ישראלי בכיר, ״זה יכול לפתור שאלות רבות. הבעיה היא שבמקרה הזה הכסף הוא גם דמים, במובן הבעייתי של המילה״.
לסיום, אנקדוטה: השר אלי כהן מנהל קמפיין אנטי־קטארי זה זמן. האירוע המפורסם ביותר במסגרת הזו היה כשכהן היה שר החוץ בסוף אוקטובר 2023, זמן קצר לאחר הטבח. כהן נאם אז במליאת האו״ם בניו יורק ויצא בהתקפה חריפה נגד קטאר, כולל הטענה שהיא המממנת הגדולה ביותר של הטרור בכלל ושל חמאס בפרט.
עוד באותו לילה הכריח מישהו את צחי הנגבי, היועץ לביטחון לאומי, לפרסם באנגלית הודעת חנופה המשבחת ומקלסת ומודה לקטאר על מעורבותה החשובה והקונסטרוקטיבית. ״מישהו הכריח את צחי להוציא את הציוץ הזה באמצע הלילה, באנגלית. אני משוכנע שהנגבי האמין שהוא פועל למען האינטרס הביטחוני של ישראל. הבעיה היא שמאז חלפו כמעט שנתיים. הסחורה לא סופקה. קטאר ממשיכה לרקוד בשתי החתונות וליהנות מכל העולמות״.