השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ושר התקשורת, שלמה קרעי, שיגרו מכתב תגובה חריף ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, בעקבות פנייתה בנושא אכיפת הוראות הצנזורה כלפי ערוצי תקשורת זרים.
במכתב ציינו השרים כי המדיניות מבוססת על תשתית משפטית מוצקה הכוללת חקיקה, צו בתוקף, עבודת מטה ותשתית עובדתית ברורה: "כל ניסיון לפגוע במדיניות זו – מהווה פגיעה בביטחון המדינה", כתבו.
שלמה קרעי, גלי בהרב-מיארה (צילום: אבשלום ששוני,אוליביה פיטוסי)
לדבריהם, בעקבות מבצע "עם כלביא" נגד איראן וירי הטילים על ישראל, שגרמו לעשרות הרוגים ולאלפי מפונים, הוצא על ידי הצנזור הראשי, תא"ל קובי מנדלבליט, צו שעת חירום האוסר פרסום מידע על מיקום נפילות ללא אישור מקדים. הצו נאכף על ידי המשטרה בהתאם לתקנות ההגנה.
במכתב ציינו השרים כי אין זו הפעם הראשונה שמוצא צו כזה, וציינו כי מאז שנת 1988 לא הוצא צו דומה, וכי מדובר בצו מחמיר שנולד בעקבות דרישות מערכת הביטחון והמצב הביטחוני החמור.
עוד נמסר כי הצו מורה במפורש על איסור מוחלט לפרסם מידע הנוגע למיקום נפילות טילים או כטב"מים, בין אם מדובר בפרסום המיועד בישראל ובין אם הוא מיועד לחו"ל, וכל עוד לא התקבל אישור מהצנזור. הצו מדגיש כי "כל הפרה של צו זה עלולה לפגוע חמורות בביטחון המדינה", וכי מדובר בעבירה פלילית בהתאם לתקנות ההגנה.
השרים הבהירו כי ההחלטה התקבלה לאחר עבודת מטה משותפת עם כל הגורמים הרלוונטיים, ובהם משטרת ישראל והצנזור הראשי, ועל רקע מידע שהצטבר על כך שערוצי תקשורת זרים חשפו, שוב ושוב, מיקומי נפילות ואת ממדי הנזק, באופן שסייע לאויב.
אל ג'זירה בקטאר (צילום: רויטרס)
לדבריהם, אחד המקרים החמורים התרחש כאשר צלם של ערוץ זר שידר בשידור חי את נפילת הטיל במתחם בז"ן בחיפה, מיקום בעל חשיבות ביטחונית.
במכתב נכתב כי "הצו כבר יושם בפועל ונפתחה קבוצת 'וואטסאפ' ייעודית לתקשורת הזרה, שבה הצנזור מאשר מראש הגעה למיקומי נפילות נבחרים שאין בשידור מהם, למיטב שיפוטו המקצועי, סכנה לפגיעה בביטחון המדינה".
השרים ציינו כי חופש הביטוי של ערוצי תקשורת זרים בישראל זהה לחופש הביטוי של אזרחי המדינה, אך "כשם שחופש הביטוי אינו כולל את הזכות לצעוק 'שריפה' בתיאטרון סגור, כך אין בו זכות להכווין טילים".
בסיום כתבו השרים: "המדיניות נשענת על תשתית משפטית איתנה ותשתית עובדתית מקיפה. סיכול המדיניות או סיכול הצו משמעם פגיעה ודאית בביטחון המדינה וסיכון מיידי של אזרחי ישראל".
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.