שר הביטחון ישראל כ״ץ לקח היום (שני) צד – והודיע כי הוא מגבה את הרמטכ״ל רא״ל אייל זמיר מול ההשתלחות של שר האוצרבצלאל סמוטריץ'. כ"ץ התייחס לתוכנית בניית עיר האוהלים ברפיח, והכריז כי ישראל תמשיך להחזיק בשטחי ביטחון והגנה בתוך רצועת עזה בכל הסכם.
"חיזבאללה מתפרק, במערכה מול איראן הוא לא ירה פעם אחת ולא התערב, ואנחנו אוכפים ונמשיך לאכוף בכל מקום", אמר השר כ"ץ, שהגדיר את מדיניות האכיפה מהיום הראשון של הפסקת האש. "בלבנון הסיכולים יכולים להימשך לנצח, אבל ההסכם ייושם וחיזבאללה ינוטרל – זה עדיף. בסוריה אנחנו כרגע נשארים בשטח ופועלים מול כוחות איראנים, עם זאת אנחנו רוצים יחסים תקינים איתם".
בהמשך הוא התייחס לסוגיית המתח בקבינט הביטחוני, בין השר סמוטריץ' לרמטכ"ל זמיר בכל הקשור לסיוע ההומניטרי. לטענתו, למרות ההדלפות ולמרות הטונים הגבוהים, הוא לא חושב שיש פערים בין הצדדים.
הרמטכ"ל אייל זמיר בעזה (צילום: דובר צה"ל)
"צה"ל הוא גם לא הגוף שצריכים לבוא אליו בטענות, והוא עצמו עושה עבודה נהדרת בשטח. כרגע צה״ל בדרך לשליטה ב-75% מהרצועה, וכל מקום שנכנסים אליו – לוקחים וכובשים. זאת השיטה החדשה. לפני כל כניסה יש המון הפעלת אש, והפעולה היא איטית ויסודית כדי למנוע פגיעה בחיילים. אחרי זה בעצם מסירים את האיום מעל ומתחת לקרקע. אין לתושבי עזה לאן לחזור. צה״ל כובש את השטח וכל פעם מזיז את התושבים".
עוד אמר: "אם לא היו החטופים, או שהמדיניות הייתה אחרת מהיום שבה לא פועלים באזורים שבהם המודיעין מציין שיש חטופים – אז כבר צה״ל היה עמוק במקומות שבהם יודעים שהחטופים נמצאים. כרגע על פי הערכות, במערכת הביטחון יש התנגשות בין שתי המטרות של המלחמה – הכרעת חמאס והשבת החטופים, ולכן החליטו ללכת לעסקה. התנאים כרגע, שמדברים על חצי מהחיים והחללים – זה הישג בזכות הלחץ הצבאי. בשישים הימים שבהם תתקיים הפסקת האש, יהיה משא ומתן על עסקה נוספת להחזרת שאר החטופים וסיום המלחמה בתנאים שלנו, מאמינים שחמאס יסכים להם".
בנושא הסיוע ההומניטרי אמר: "סמוטריץ' לא התנגד לסיוע ההומניטרי, הוא דווקא תמך בו, הוא רק התעקש על חלוקה עם חברות אזרחיות. כמו כן, צה"ל הוא לא זה שאחראי על חלוקת המזון, הוא רק מאבטח את החברה האמריקאית שעושה את זה. בהמשך יש כוונה להקים עוד ארבעה מתחמי חלוקה של סיוע הומניטרי דרומית לציר מורג באזור רפיח, והקמת מתחם אזרחי למאות אלפי עזתים שאמורים להתפנות לשם, ואז מי שייכנס בעצם לא יוכל לצאת. זה יהיה דרך נקזים ובלי אנשי חמאס. מי שיוביל את זה הוא מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ״ל שעבר, אמיר ברעם – הוא כבר מקדם את זה וזה יקרה בקרוב".
הוא דיבר גם על המשא ומתן: "בנוגע למשא ומתן כרגע, העמדה הישראלית היא שנשארים בתוך עזה בנקודות שולטות בפרימטר בכל הכיוונים לתמיד – זאת עמדת מערכת הביטחון והמטכ"ל – הוויכוח הוא על ההיקף. ישראל רוצה להישאר גם בכל השטח שדרומית לציר מורג, נפעל שמורג יישאר בידינו".
פעילות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
עוד אמר: "יש לנו רצון לפגוע בהם בשלוש דרכים: במנהיגי חמאס שבכל העולם ישלמו; תוכנית ההגירה שהיא תתממש, ראש הממשלה כבר מוביל ניסיונות לבדיקה אחר מדינות שיקלטו אותן; ולקיחת שטח ופירוז רצועת עזה מכלי נשק ואמצעי לחימה".
עם תחילת מבצע "עם כלביא", הוקפצו אלפי חיילי מילואים וסדיר לגבול ירדן במזרח וגבול מצרים במערב. "היה פה מודיעין שבעצם התבסס על כך שיש תוכנית שנקראת 'תוכנית השמדה ב" של כוח קודס בפיקוד איזדי, שחוסל באיראן. במסגרתה תוכננו לפשוט אלפי פעילים שיעים לכיוון ישראל, במקביל לפריצת המלחמה עם איראן. זה לא קרה גם כי הם הופתעו מתקיפת המנע הישראלית, וגם כי הייתה היערכות מסיבית בגבולות – וזה מנע מהם לעשות את זה".
השר כ"ץ התייחס גם לסוגיית גיוס החרדים והבהיר כי "לא מנעתי את שליחת הצווים קודם ולא אמנע את שליחת הצווים כעת. אני לא חושב שזה יעבוד ואני גם לא חושב שמי ששלח בצה"ל את הצווים חושב שזה יעבוד. נכון, לא מדובר פה בצדק במאה אחוזים", הודה השר כ"ץ לגבי תוכנית הגיוס שהוא עצמו הציג, "אבל אני לא מכיר תוכנית אחרת שתעבוד חוץ ממנה. היא תביא 10,000 חרדים בשנתיים הקרובות. אני מאמין שלאור המלחמה – הציבור החרדי יבואו ויתגייסו".
בנוגע לפשיעה הלאומנית ביהודה ושומרון והעימותים של נוער הגבעות עם צה"ל, הבהיר שר הביטחון שהוא לא מתכוון להחזיר את הצווים המנהליים. "זה כלי דרקוני ולא דמוקרטי. רק אם יגיע אליי מידע מהותי לפגיעה בביטחון המדינה, אז אאשר צו מנהלי כזה גם ליהודים. במקרים של מידע לגבי פגיעה בשלום הציבור, אני לא מתכוון לאשר צווים מנהליים, גם לערבים. המשטרה היא זאת שצריכה לאכוף, יחד עם בית המשפט שצריך לא לשחרר נאשמים וחשודים בביצוע פעולות כאלה".
בימים הקרובים צפויה להתבצע עוד שורת מינויים במטכ״ל ובקצונה הבכירה של צה"ל. כץ הבהיר שהוא לא מתכוון להיות חותמת גומי, "מעולם לא הייתי כזה, נעשה את הכל בהידברות עם ראש הממשלה והרמטכ"ל".
בנוגע לסוגיית תקציב הביטחון והוויכוחים מול משרד האוצר, הבהיר כ"ץ כי הגיעו להסכמות בנוגע להשלמת מלאי המיירטים ששוגרו במלחמה, ולגבי התעצמות להמשך – הדיונים יימשכו.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.