בממלכת הקשב של נתניהו, גולן מסתמן כראש האופוזיציה בפועל

יש דבר אחד שאי אפשר לקחת לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא הקופירייטר של המדינה. החיים עצמם, אין כלום כי לא יהיה כלום, ברווזים, מחלפים וחמוצים, פניני לשון מנאומיו נשזרו כולם לתוך שיחות הסלון והפרלמנט הישראליים. גם את טבח 7 באוקטובר, כבר שנה וחצי, הוא מנסה למתג מחדש כמלחמת התקומה, בליווי כובעים ממותגים עם לוגו "הניצחון המוחלט"; ולמערכה המחודשת לכיבוש עזה העניק שם חדש, "מרכבות גדעון", עם ניחוח הרואי של גבורה.

מחוץ לבועת ערוץ 14, כל עוד 58 חטופים עדיין בעזה, המציאות חזקה מכל סלוגן, אבל נתניהו בשלו, במהלך מחושב, ממשיך לנסות לשנות את התודעה באמצעות השפה, ולהמציא מחדש סיפור של ניצחון, הישגים והצלחה, שישכיח את נקודת ההתחלה, של מחדל, תבוסה, והפקרה נוראה.

כך נולדה גם מילת הבאזז האומללה שהתווספה ללקסיקון של נתניהו במסיבת עיתונאים שכינס השבוע, אחרי יותר מחצי שנה שבהם סירב להשיב לשאלות, שתיזכר כנאום "הכפכפים". בין שלל השקרים, הסתירות וההתחמקויות, הנהוגים במופעים בכיכובו, התבלטו מעל כולם בניתוק וחוסר רגישות האמירות ש"תקפו אותנו עם כפכפים וקלצ'ניקובים וטנדרים" ושבקיבוץ עין השלושה, אליה חדרו 20 מחבלים שרצחו 4 תושבים, "לא קרה כלום".