עדיין לא ברור איך תראה עזה ביום שאחרי המלחמה, ואם אנחנו בכלל בדרך לשם ולהחזרת כל החטופים הביתה. בינתיים יש כמה הצעות על השולחן בתיווך מצרים, אבל אין ספק שהדרך עוד ארוכה. בינתיים, דוד מידן, לשעבר ראש אגף 'תבל' ובכיר במוסד, התראיין ב-103fm בתוכנית הבוקר של אודי סגל וענת דוידוב בנושא הזה וגם בנושא הפרשה הביטחונית בשב"כ.

בנושא המשא ומתן עם חמאס הוא אמר: "היו הרבה דיווחים על העברה של הצעות ותגובות של חמאס בכל מיני רשתות תקשורת ערביות. הדבר הטוב שאני יכול להגיד הוא שיש הצעות, שהמצרים מובילים – וזה טוב מאוד בעיניי, וגם שנתניהו מבחינה פוליטית כבול פחות מכיוון השותפות הקואליציוניות שלו. יש סיכוי של תזוזה לעסקה".

עוד אמר: "יש אי בהירות לגבי המושג שכולם מדברים עליו – סוף המלחמה. מנסים להשיג הפסקת אש ארוכת טווח, אבל אנחנו רואים שחמאס נחוש להגיע להפסקת מלחמה. כל עוד היא לא תידון ולא תהיה עם ערבויות, אני מסופק אם נוכל להגיע לעסקה שלמה. זו דעתי מההתחלה – צריך להציל כל אחד שניתן להציל, אבל השאיפה צריכה להיות לעסקה רחבה וכוללת".

הוא המשיך: "נניח שאנחנו מתעקשים על פעימה קטנה להחזיר חטוף או שניים או חמישה, האם פתרנו את הבעיה ואפשר להגיד שניצחנו? אני לא חשוב שזה ככה. אני לא חושב שהמלחמה בצורה הנוכחית נראית כמו ניצחון כמו שאנחנו מדמיינים". 

על חמאס ועזה באופן כללי הוא אמר: "אני שומע על פירוז עזה, כולנו רוצים שהיא תהיה מפורזת, אבל במבחן המציאות מי יאכוף אותו? איזה גוף ייכנס בית בית לבדוק כל קלצ'ניקוב וכל משגר? השאלה היא מה קורה דקה אחרי הפירוז. הייתי אומר: 'בואו נתחיל לפרז את טייבה ואת טובה זנגרייה קודם, ונראה עד כמה זה מסובך אפילו פה בתוך הבית שלנו'. הם יותר חלשים ויותר מוכים, אבל אני לא חושב שיש פה פתרונות מוחלטים, להגיד שחמאס מוכרע, אלה חלומות באספמיה".

הוא הזכיר את החטופים: "על השולחן יש לנו חטופים, והזמן פועל לרעתם. אנחנו מקבלים כל הזמן עדויות על מצבם, וזה לא אנושי להכיל את הכאב ואת חוסר הישע שלהם שם. צריך לחתוך את העניין הזה בעסקה גדולה".

עוד הוסיף בנושא: "ככל שהזמן נמשך, וככל שלא משחררים אותם, סיכויי חייהם הולכים ופוחתים. התנאים שלהם הם לא תנאים. כשאנחנו שומעים שיש הרעבה בעזה, אני מניח שזה משליך גם עליהם. שמענו על כמות המזון המועטה שהם אוכלים בכל יום, על התנאים שלהם. בגרירת הרגליים הזאת יש התעללות באנשים שהם שלנו, בילדים שלנו, בבנות שלנו. צריך לגמור את העניין הזה, וכל מי שיגיד שלא נגמור את זה עד שנגמור את הסיפור הגדול, פשוט מתעלל בחסרי ישע".

בתור בכיר לשעבר במוסד, הוא דיבר גם על מכתב המחאה של גמלאי המוסד שהוא נמנה עם חותמיו: "המספרים עולים כל הזמן. כמעט 500 גמלאי מוסד חתמו. עובדי המוסד לא חתמו והם לא חלק מהעניין. אין פה משהו פוליטי, למרות שהכול היום מתורגם כפוליטי. כשאומרים לי שזו סרבנות, אני מגחך. אנחנו אנשים שנתנו עשרות שנים מחייהם לפעילויות מסוכנות, נתנו את נשמתו ואת חיינו. אני מגחך ומלא בוז לכל מי שמדבר עלינו כעל סרבנות".

עוד אמר: "לא היינו צריכים לשכנע, זו פנייה שדיברה לערכים שלנו והיא לא באה ממקום פוליטי. גיבינו את הטייסים. באופן אישי חרה לי הביטוי של ראש הממשלה על עשבים שוטים, הוא יודע מי האנשים שהוא מדבר עליהם. הסתכנו ועשינו הרבה, ומביש לחשוב שאני צריך להתגונן ברדיו על חבריי שנתנו את מיטב שנותיהם, ואני מקבל הערות מראש הממשלה שאנחנו אנשים חסרי כל משקל".

בהמשך הריאיון הוזכרה גם הפרשה הביטחונית בשב"כ, שבה בכיר הדליף מידע סודי: "גם בשב"כ וגם במוסד היה מפעם לפעם איזה תפוח רקוב שעוצרים אותו בתנאים האלה ללא עורך דין. אני לא יודע מה העבירה בדיוק ובאילו נסיבות הוא משרת כאיש מילואים בשב"כ. עבדתי עם השב"כ שנים ארוכות, אני מכיר אותם. זה ארגון שאני סומך על שיקול דעתו, והוא מאזן החלטות של עצמו. קטונתי לשפוט בשלב הזה עם מעט המידע שיש בידי בשלב הזה".