במשרד הביטחון הישראלי מאשימים את נשיא הצרפתי בהחלטה למנוע את הצגת הביתן הישראלי בסלון האווירי בצרפת. ״נתחיל קצת מהרקע של הדברים", כך מספרים מהמשרד, "לפני שנה היינו בתערוכת יורו סאטורי ביוני 2024, בהשתתפות של משרד הביטחון ועוד 60 תעשיות, וגם אז היה ביטול, שהרקע של הביטול אז היה ארגונים פרו-פלסטינים שלחצו על ההנהלה לבטל את התערוכה, ובסופו של דבר הם ביטלו. מאז, אנחנו נמצאים איתם בהתדיינות משפטית על גובה הפיצוי, כי אנחנו דורשים פיצוי על כל המרכיבים של הביטול, שלנו ושל התעשיות, אנחנו דורשים לא רק את השכירות על תא השטח, אלא גם את עלויות ההקמה".
"לאחר מכן, בנובמבר התקיימה עוד תערוכה שנקראת יורו נבל, שמשרד הביטחון לא משתתף בתערוכה הזו, רק התעשיות, ושם יש שש תעשיות שגם הן מנהלות תביעה, כי גם אותן ביטלו ברגע האחרון. לגבי לה-בורז'ה – חיכינו ממש עם הסיכומים ובתחילת אפריל סיכמנו את ההשתתפות של משרד הביטחון, לאור אמירות מפורשות שלהם, שאנחנו נוכל להשתתף בניגוד לשתי התערוכות הקודמות. בתערוכה היו אמורים להשתתף משרד הביטחון פלוס שבע תעשיות: אלביט, רפאל, תעשייה אווירית, ניו וויזן עשות אשקלון, מנועי בית שמש ואירונאוטיקס".
הביתנים הישראלים לפני ואחרי (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
"למרות שהשמיים נסגרו בעקבות הלחימה, נעשה מאמץ אדיר של התעשיות לקחת עובדים שלהם, גם ישראלים וגם זרים מאירופה ולהביא אותם לפריז כדי שהם יוכלו להציג. גם במשרד נעשה מאמץ אדיר, גם הנספח שלנו וגם אנשים שלנו שיצאו ככוח חלוץ כדי להיות שם ולהקים את הביתן שלנו למרות כל הקשיים״ – כך אומר ראש סיב״ט תא"ל (מיל) יאיר קולס.
״צריך להבין שההחלטה פה על הביטול היא בעצם החלטה עם רקע פוליטי, מדיני, מסחרי. השנה, זכינו בעסקה עם אחת המדינות באירופה עם משרד ההגנה ואנשים מאותו משרד הגנה אומרים לנו, תקשיבו, תשמרו את זה בסוד שזכיתם במכרז, כי אנחנו נוציא את זה רק כשנקבל אישור של הממשלה שלנו, כי אם מקרון ידע מזה, הוא יפעיל לחצים על הדרג המדיני שלנו. הוא אישית מפעיל לחץ כדי שהתעשיות של צרפת יזכו, ופשוט פה הייתה התנהלות נבזית של הרגע האחרון, וכמובן הדרך שבה זה בוצע, לסגור אותנו במין גטו כזה, שזה דבר שהוא לא קביל ולא היה בעבר.
"בנוסף, הנספח שלנו בפריז, אלוף משנה שגיא, לפני שבוע מקבל תג כדי להיכנס לביתן. בתג זה השם, הדרגה, התפקיד. ביום חמישי מורידים לו את הדרגה, אתמול בלילה מורידים לו גם את הדרגה וגם את התפקיד. זו דרך שהיא לא קבילה, היא לא מתרחשת מול אף מדינה אחרת״, הוסיף קלוס.
מנכ"ל משרד הביטחון- אלוף (מיל') אמיר ברעם אמר היום בעקבות המשבר : ״קודם כל צריך לומר שלה-בורז'ה, זו התערוכה הגדולה והחשובה בעולם. זה לא ביטול של עוד איזו תערוכה ולא נורא, זה נורא מאוד, מכיוון שזה מפגש של תעשיינים, מדינות, מתעניינים, וגם פורום לדון בו בדברים. ברגע שמדינת ישראל על התעשיות הגדולות שלה, והמאוד מוצלחות, לא יכולה להציג את הרכיב ההתקפי, אלא רק את הרכיב ההגנתי זה מעורר סימן שאלה גדול".
"אני כמשרד הביטחון, אחראי לעסקאות בין מדינה למדינה, שלוקחת תחת חסותה את התעשיות שתחתיה, מתוך כוונה להביא ולבנות מערכות נוספות בצה״ל. כלומר, הרווח של משרד הביטחון הוא לא רק ההצלחה הכלכלית של מדינת ישראל, ושל התעשיות, זה גם לבנות מערכות בצה״ל. לכן הדבר הזה הוא כל כך חשוב לנו מבחינה עסקית. אני אקשור את האירוע של לה- בורז'ה, גם למה שקורה עכשיו במלחמה. כי בעיניי הדברים הם משולבים אחד בשני. אם אתם מסתכלים על הפעולה באיראן, יש בה שני מאמצי בניין כוח אדירים".
מלחמת התעשיות
"הרכיב הראשון בפתיחת המתקפה באיראן, זה היכולת להביא כל מיני סוגים של חימושים, ממרחקים של מאות קילומטרים, בתזמון אחד לחדר מיטות, שבו ישן מדען הגרעין החשוב ביותר בקבוצת הנשק, של האיראנים שמפתח נשק גרעיני, או ביכולת להגיע לכל השכבה המובילה של הפיקוד והשליטה האיראנית- להגיע לכל צמרת הפיקוד האיראני בתזמון אחד, ממרחק של מאות קילומטרים, עם חימושים שפוגעים בהם ולא פוגעים באחרים. כדי לייצר יכולות כאלו ולחבר אותן למודיעין בזמן אמת, זה מאמץ של עשרים שנה בתעשיות הביטחוניות הישראליות".
"זה רכיב אחד התקפי בלתי רגיל ביכולת הישראלית. הדבר השני המשמעותי באירוע הזה שקורה עכשיו, פתיחת המסדרון לטהרן. יש פריצות דרך משמעותיות מאוד מבחינת טכנולוגיה, ל"א, שילוב אמל"ח , הסתרה, זוויות, וטקטיקה שמתחברת לאופרציה מעולה שפותחה בחיל האוויר. אנשים שמבינים איך הדברים האלה עובדים ומסתכלים על כל סוגיית ההתמודדות עם נ"מ במרחב האיראני ושכבות ההגנה, אומרים, זה בעצם רגיל מבחינה התקפית מבחינת התעשייה הישראלית".
"ולכן, העסק הזה מאוד מאוד מלחיץ את הצרפתים. יש מאבק אדיר שהוא מנוהל ברמת מדינה בצרפת, בין התעשיות הצרפתיות לבין שאר התעשיות בעולם והתעשייה הישראלית – מאוד מטרידה אותם. כי היא לא רק מציגה את הדברים בתערוכה, היא גם מוכיחה את הדברים הלכה למעשה. ולכן כשאתה אומר, אין בעיה, ישראלים יציגו רק את הרכיב ההגנתי, ולא יציגו את הרכיב ההתקפי, לא להתבלבל. זה לא רק משיקולים של מדיניות, בעיניי, אנטישמית באופן מוחלט, בוטה, גסה. אבל זה לא רק זה- יש פה גם הדרה מסיבות עסקיות".
"יש פה רצון למנוע מהתעשיות הישראליות המוצלחות להתמודד עם התעשיות האחרות, בדגש על הצרפתיות. זה הרקע לדברים. זה מאפיין את צרפת יותר מאשר האופן שבו זה מאפיין מדינות אחרות, וזה הנשיא הצרפתי באופן אישי. הוא מוביל באופן אישי את הקידום ואת הדחיפה של התעשיות הצרפתיות, ועל הרקע הפוליטי, אי ההסכמות הפוליטיות עם מדינת ישראל, הוא חוסם גם דברים אחרים. ולכן- זה קשור גם לרקע הכללי ביחס לכל המלחמה של השנה וחצי האחרונות, אבל גם לשבוע האחרון של המלחמה עם האיראנים עם היכולות הישראליות".
כיפת ברזל (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
יואב תורג׳מן, מנכ״ל רפאל התייחס אף הוא ואמר כי, ״יש מי שבונה חומות באישון לילה, אבל אנחנו כאן כדי לבנות גשרים ולחזק אותם. מערכות ההגנה של רפאל ניצבות כיום בחזית – מצילות חיים, עוצרות איומים ומגנות על ערכי העולם החופשי. בעלות בריתנו בנאט”ו סומכות עלינו, והטכנולוגיות שלנו פועלות ברחבי העולם, מעצבות את שדה הקרב המודרני ומגינות על אזרחים בזמן אמת. כיסוי המערכות שלנו בווילונות שחורים לא יוכל להסתיר את השפעתן – אלא רק לחשוף את חוסר הנוחות של מי שאינם יכולים לשאת את הצלחתנו. זוהי לא רק פגיעה בישראל – זהו כשל מוסרי. אנו עומדים כאן בגאווה, גלויים, נחושים ולא נרתעים״.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.