פלילים ומשפט
בית המשפט החמיר עם אדם שתבע את המעסיק שלו כדי למנוע תביעות יתר
לפני מספר ימים דחה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (בראשות השופט אבו קאעוד) תביעה של אח לשעבר בבית החולים גהה של שירותי בריאות כללית, שפוטר לטענתו לאחר שחשף שחיתויות ובשל מוצאו הערבי. בית הדין לעבודה קבע כי לא היה כל בסיס לטענות, כי עדות התובע הייתה בלתי מהימנה לחלוטין וכי התובע העלה טענות קונספירציה ללא יסוד. בית הדין חייב את התובע בתשלום הוצאות משפט בסכום גבוה וחריג של 40,000 ש״ח.
האח, שהועסק במשך כשנתיים בבית החולים, טען, כי חשף מחדלים קשים ובהם מתן תרופות מרדימות למאושפזים באופן קבוע ושלא לצורך, במטרה להרדים אותם כדי שלא יפריעו לעובדים וכן אירועי אלימות קשים של עובדים כלפי מאושפזים.
פסיקת הוצאות המשפט בבתי הדין לעבודה היא סוגיה הנעה על הציר שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות לבין הצורך למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט ולהבטיח כי צד שזכה בדין לא ייצא בחסרון כיס. באופן מסורתי, בתי הדין לעבודה נהגו לאורך שנים במתינות יחסית בפסיקת הוצאות נגד עובדים. הסכומים נעו לאורך שנים רבות בטווח של אלפי ש״ח בודדים, מתוך הכרה בפערי הכוחות המובנים ביחסי העבודה ובשל הרצון שלא להרתיע עובדים מלממש את זכויותיהם. גישה זו ראתה חשיבות עליונה בהנגשת ההליך השיפוטי לצד החלש לכאורה.
עם זאת, פרקטיקה זו הובילה לעתים לתוצאות בעייתיות. הקלות היחסית בהגשת תביעות, גם כאלה המופרזות בסכומן או נעדרות בסיס עובדתי ומשפטי מוצק, יצרה עומס ניכר על בתי הדין וגרמה הוצאות משמעותיות למעסיקים הנתבעים. מצב זה עורר ביקורת על כך, שהמדיניות המקלה מעודדת הגשת תביעות שאינן ראויות.
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שינוי זהיר, בהשראת עקרונות כלליים מסדר הדין האזרחי, ובפרט התקנות החדשות, המדגישות יעילות ופסיקת הוצאות ריאליות ומידתיות. בהתאם, גוברת הנכונות בבתי הדין להפעיל את סמכותם ולפסוק הוצאות באופן אפקטיבי יותר. זאת במקרים בהם התרשם בית הדין מחוסר תום לב של התובע, מהגשת תביעה מופרכת מיסודה או מניהול ההליך באופן קנטרני ומסורבל.
פסיקות אלה אינן עומדות בסתירה לעקרון הנגישות לערכאות אלא מאותתות, כי זכות זו אינה בלתי מוגבלת וכי היא כרוכה בחובה לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית. חיוב בהוצאות משמעותיות במקרים המתאימים נועד להרתיע מפני הגשת תביעות סרק ולפצות את הצד שכנגד על הנזק והטרחה שנגרמו לו עקב הליך מיותר.
האתגר המרכזי העומד בפני בתי הדין הוא מציאת האיזון הנכון בכל מקרה ומקרה. שיקול הדעת השיפוטי מחייב בחינה מדויקת של מכלול נסיבות העניין: מהות התביעה וסיכוייה, מידת מורכבות ההליך, התנהלות הצדדים, היקף העבודה שהושקעה והיחס בין הסעד שנתבע לסעד שנפסק. רק הפעלה מושכלת ומידתית, כפי שלטעמי נעשתה בימים אלה בפסיקת בית הדין בתל אביב, תבטיח הן את זכות הגישה לערכאות והן את ניהולם היעיל וההוגן של ההליכים המשפטיים.
הכותב הוא בעל משרד עו"ד העוסק בדיני עבודה
ביום שני הקרוב יוגש כתב אישום נגד עומאר סאפא כוסי, עובד השגרירות הטורקית בתל אביב, החשוד בצילום נשים ונערות במלתחות חוף פרישמן בתל אביב. בית המשפט השלום בתל אביב החליט היום להאריך את מעצרו של החשוד עד יום שני כאשר התביעה הגישה נגדו הצהרת תובע על הכוונה להגשת כתב האישום.
החשוד, המתגורר במתחם השגרירות הטורקית, נעצר לאחר שהתגנב למלתחות בחוף פרישמן וניסה לכאורה לצלם בטלפון הנייד שלו נערה בת 13 ונשים נוספות מתפשטות בתאים סמוכים. הבנות שהבחינו בטלפון הנייד הזעיקו מיד את המשטרה, ובעקבות כך התקבלו לפחות שלוש תלונות נפרדות על האירוע החמור.
על פי פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט, כוסי חשוד במספר עבירות חמורות: פגיעה בפרטיות על דרך צילום ברשות היחיד, מעשה מגונה באדם ופרסום תצלום משפיל. במהלך החקירה התברר כי החשוד “לא הכחיש שצילם את התמונות, אך מסר הצהרות לא סותרות”, כך אמר נציג המשטרה.
המקרה יוצר מתח דיפלומטי משמעותי בין ישראל לטורקיה. השלטונות הטורקיים ביקשו כי החשוד יוחזק במתחם השגרירות בתל אביב תחת מעמד דיפלומטי ויישאר תחת פיקוח הרשויות הטורקיות במהלך החקירה, אך הרשויות הישראליות דחו באופן רשמי את הבקשה הזאת ועל החשוד להישאר במעצר.
עורך דינו של החשוד, עו”ד קובי סודרי, ניסה לשכנע את בית המשפט לשחרר את מרשו למתחם השגרירות תחת השגחת עובדי השגרירות, תוך טענה כי מדובר באירוע יחיד שהתרחש במקום אחד ובמועד מסוים. עם זאת, השופטת החליטה להאריך את מעצרו בהתחשב בטיב העבירות, התשתית הראייתית ועילות המעצר שהציגה התביעה, לרבות מסוכנות ונטייה להימלטות.
אחרי ששוחרר אתמול (רביעי) בתום חקירה שנמשכה שעות ארוכות בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית, הגיע הבוקר (חמישי) יוסף חדאד, איש התקשורת המוכר כמסביר הלאומי בימים אלו, אל משרדי החקירות של מרחב איילון להשלמות חקירה.
למעריב נודע, כי חוקרי המשטרה הספיקו להוריד את מצלמות האבטחה ברחוב שבו התרחש האירוע, במהלכו נורתה יריה מנשקו של חדד, תוך כדי ויכוח עם אחר וכן מצלמות ממספר כלי רכב שהיו באזור בזמן האירוע. וזאת במטרה לעמת את חדד ואת "שותפו" לוויכוח האלים, מול התיעודים וכן מול גרסאותיהם עצמם.
בנוסף, במשטרה מתכוונים לעמת את חדאד, מול הממצאים שעלו מהחקירה וכן מול גרסתו מאתמול, לנוכח הממצאים החדשים. וזאת אחרי שהחקירה הראשונה הסתיימה סמוך לשעה 23:00 בלילה. גורמים במשטרה מציינים כי ברגע שבו בוצעה ירייה נראה כי לא מדובר בפליטת כדור, שכן קדמה לירייה כביכול שליפת האקדח מהנרתיק, מה שמצביע על כוונה.
מנגד, טוען חדאד בחקירתו כי חש מאוים לאור העובדה שהחשוד השני במעורבות בקטטה, הגיח לעברו אחרי שכבר חלף על פניו ורק לאחר שזיהה כי מדובר בו.
חדד באמצעות פרקליטיו עורכי הדין אפרים דמרי וחובב דמרי, דבק בגרסתו לפיה בנסיבות התקופה שבה הוא סופג איומים יומיומיים על חייו מקרב קיצוניים בחברה הערבית האירוע בכביש ביפו, הוביל אותו , תחת סכנה ממשית לחייו, ולאחר שנהג הרכב שחלף על פניו וביצע פניית פרסה , שב לעברו ואז ניגש אליו וירק על הרכב תוך כדי גידופו והשמעת איומים לעברו, לשלוף את הנשק אז גם נפלט הכדור לדבריו, ללא נפגעים.
עורכי הדין אפרים וחובב דמרי ציינו הבוקר: "יוסף חדאד זומן להמשך חקירה לאחר שהותקף על ידי אזרח ערבי תושב יפו, רכוב על קטנוע שזיהה אותו בכביש, איים, קילל ותקף אותו, כך שחדאד חש בסכנה לחייו. ככל שהחקירה תתמשך האמת תתבהר ויוכח כי לא מדובר בוויכוח בכביש אלא באירוע לאומני לכל דבר".
עוד אמרו: "כמי שפועל רבות למען המדינה ומהווה קול ייחודי ואמיץ בחברה הערבית חדאד חווה איומים יומיומיים על חייו מקרב קיצונים בחברה הערבית שרואים בו בוגד ומשת"פ ומתירים את דמו. כך הותקף פעמים רבות בעבר, וזו הסיבה שהוא גם נושא עימו אקדח להגנה עצמית ברישיון למען ביטחונו האישי. יוסף חדאד מודה לכל התומכים הרבים שמחזקים אותו ומרעיפים עליו אהבה".
