ביקורת יין של אבי אפרתי: יקב ציון

ליקב ציון שורשים עמוקים בהיסטוריית היין הישראלית. למעשה, משפחת שור החרדית היא משפחת היין הראשונה בישראל. היקב החל לפעול ב-1848 בעיר העתיקה בירושלים, ותהליך התיעוש שלו החל בשנות השמונים של המאה הקודמת, בהנהגתו של משה שור המנוח. את דרכו ממשיך בן המשפחה צביקה שור. היקב – השישי בגודלו בישראל – פועל במעלה אדומים ומחזיק כרמים ברחבי הארץ, מרמת ערב בנגב ועד רמת הגולן. הדגש ביינותיו הוא על תמורה לכסף.

לכל טורי היין של אבי אפרתי

ציון איננו חלק מהתמונה הקבוצתית הסקסית והמפונפנת של הממותגים ביקבי ישראל, אבל עושים בו עבודה ראויה מאוד. יינות הטעימה הנוכחית, משלוש סדרות, מתגלים ככאלו שמספקים תמורה לא פחות ממצוינת לכסף, ועם טווח מחירים שונה לגמרי מזה המוכר לחובבי היין קוראי המדור.

סדרת אימפריאל הבסיסית, למשל, מתומחרת ב-30 שקלים. כמה מיינותיה נמכרים גם במהדורת חצי בקבוק ב-20 שקלים. סדרת אסטייט שמעליה עולה 40 שקלים וסדרת קפיטל – 55. בתוך הטווח הכה צנוע הזה מתגלים יינות כייפיים באמת, שעשויים במקצועיות ראויה לציון. הסגנון נוטה לכיוון העולם החדש אבל כמעט ולא גיליתי יינות מוחצנים מדי, פופוליסטיים. ברובם, התפיסה המאופקת נותנת את הטון. אלו אינם יינות של חנויות יין, אלא של מרכולים. התחרות שרובם מספקים למקביליהם מהיקבים הגדולים והמתועשים ניכרת באיכות אבל גם בתמחור. ברוב המקרים התמורה שהם מספקים פשוט טובה יותר. כיינות יומיום כמעט כולם כאן ראויים בעליל. לחיים!