633 ימים שביפין ג’ושי (24) מוחזק בשבי חמאס בעזה, וקיים חשש כבד לחייו. ג’ושי הוא נפאלי, שהיה סטודנט לחקלאות במכללה האקדמית חמדת בשדות נגב ונחטף ב־7 באוקטובר מקיבוץ עלומים, המקום שבו גר. אחותו היחידה, פושפה ג’ושי, שהייתה בת 16 כשהוא נחטף, נאבקת מאז עם הוריה, מאהנאדה ופאדמה, להחזרתו. “אלו ימים קשים מאוד עבורי ועבור המשפחה שלי”, היא אומרת בשיחה מנפאל. “אנחנו לא יודעים כלום על אחי, לא יודעים באיזה מצב הוא ואם הוא חי. אות החיים האחרון ממנו התקבל בנובמבר 2023 ומאז לא קיבלנו שום מידע. אני לא יודעת אם הוא מקבל תרופות, אוכל או שתייה. אני לא יודעת כלום עליו. זה חוסר אונים מוחלט”.
פושפה ג'ושי, אחותו של החטוף ביפין ג'ושי (צילום: פרטי)
ביפין ג'ושי (צילום: פרטי)
פושפה ג’ושי מספרת על פגישה שערכה זה עתה בקטמנדו עם בכירים בממשל הנפאלי כדי לבקש מהם לעשות כל מה שביכולתם כדי להביא לשחרור אחיה. “הדבר שהכי מפחיד אותנו זה לשמוע את החדשות בישראל”, היא מודה, “כי בכל פעם שאנחנו שומעים על חיילים שנהרגים או על חטופים שנודע שהם אינם בחיים – זה שורף לנו את הלב, וזה מגביר את הדאגה שלנו לביפין. גם עכשיו, כשהייתה לכם המלחמה מול איראן, חששנו שזה ישפיע על החטופים בעזה ושישכחו מהם. קשה לי לתאר במילים את התחושות שלי ושל המשפחה שלי, אנחנו במצב מתמיד של מתח וחרדה, קשה לנו להחזיק מעמד, אבל אנחנו מוכרחים להיות חזקים כדי להחזיר את אחי הביתה. אנחנו מתחננים על חייו, מתחננים לכל הממשלות והפוליטיקאים כדי להחזיר אותו הביתה. הוא האח היחיד שלי, והוא הגיבור שלי”.
אהב את הלימודים
ביפין ג’ושי נולד בגבעות של מחוז קנצ’נפור שבמערב נפאל. “אחי אדם טוב, רק עוזר לכולם ומפיץ אור בכל מקום שבו הוא נמצא”, מספרת פושפה. “הוא מאוד אוהב מוזיקה, הוא ניגן בגיטרה, כתב שירים והיה מוכשר בזה. הוא אפילו יצר שיר שהתנגן ברדיו בנפאל. הוא אוהב לכתוב ולקרוא ספרים בנושאי דת, וגם אוהב מאוד לשחק כדורגל”.
כיוון שהצטיין בלימודיו, נבחר עם עוד 16 סטודנטים נוספים מנפאל להגיע לישראל במסגרת תוכנית לימודים שנקראת “ללמוד ולהרוויח”. הוא הגיע בספטמבר 2023 ושוכן בקיבוץ עלומים: “ההורים שלי היססו בעניין הנסיעה ללמוד בישראל, כי היא מרוחקת 5,600 קילומטרים מנפאל, אבל הם הבינו שזה חשוב לו והשתכנעו. יש לביפין כוח שכנוע מעולה”.
פושפה וביפין ג'ושי (צילום: פרטי)
הוא היה מודע למצב הביטחוני באזור עוטף עזה? “בגלל שאצלנו לא הייתה מודעות לסכסוך הישראלי־פלסטיני הוא לא הבין את גודל האיום. אמרו לו רק שאם יש אזעקות, הוא צריך להיכנס למקלט. זה הכל”.
מתי דיברתם בפעם האחרונה? “דיברנו ב־6 באוקטובר 2023. זו הייתה שיחה רגילה, הוא דיבר על אוכל, על איך הוא מרגיש בישראל. הוא אהב מאוד את הלימודים, את הקיבוץ ואת האנשים”.
בבוקר 7 באוקטובר, עם פרוץ מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה, הונחו ג’ושי וחבריו הסטודנטים להיכנס למקלטים. הם עשו זאת, וכעבור שעה וחצי החלו להישמע צעקות מחוץ למקלט: “חבר שהיה איתו וניצל סיפר לי שהם לא ידעו להבחין בין עברית לערבית באותם רגעים, הכל נשמע להם אותו הדבר. שניים מהחברים שלהם יצאו החוצה כי הם חשבו שישראלים קוראים להם, והמחבלים ירו בהם למוות. הם לא הספיקו להבין מה קורה ונזרקו שני רימונים לתוך המקלט. ביפין תפס את אחד הרימונים והשליך אותו החוצה לפני שהתפוצץ. בכך הוא הציל את חיי חבריו. המחבלים פרצו למקלט, תפסו את אחי וחטפו אותו לעזה”.
רגע לפני שנחטף, ג’ושי שלח הודעה לבן דודו בנפאל. הוא כתב שהוא בסכנה, והוסיף: “אם משהו קורה לי, אתה תצטרך לדאוג למשפחה. תהיה חזק ותמיד תביט לעבר העתיד”. בנובמבר 2023 פורסם סרטון שבו הוא נראה נגרר, חי, אל בית החולים שיפא בעזה. מאז לא התקבל שום אות חיים ממנו.
הפגנה בנפאל למען החזרת ביפין ג'ושי (צילום: פרטי)
דבר המתקפה נודע לאחותו רק בערב 7 באוקטובר, מצפייה בחדשות. “לא סיפרתי להוריי כי לא רציתי להדאיג אותם”, היא משחזרת. “כל אותו הלילה בכיתי והתפללתי על אחי, ולמחרת, ב־8 באוקטובר, אמא שלי גילתה על מה שקרה מבן דוד שלי, וגם אבא שלי גילה מהאינטרנט. כעבור שלושה ימים חבר של ביפין שהיה איתו באותו בוקר וניצל מהמתקפה התקשר אלינו מבית החולים בישראל וסיפר לנו שביפין נחטף”.
מה עוזר לכם, כמשפחה, להחזיק מעמד? “אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים כדי להעלות לתודעה את החשיבות הבהולה של החזרת אחי הביתה. פגשנו יותר מחמש פעמים את ראש ממשלת נפאל, פגשנו שלוש פעמים את נשיא נפאל, פגשנו הרבה שרים בממשלת נפאל ואנחנו מתחננים בפניהם שישמיעו את הקול שלהם כדי להחזיר את אחי. אנחנו פעילים גם ברשתות החברתיות ומתראיינים בכל מקום בעולם כדי להשמיע את הקול הנאלם של אחי”.
הוא חף מפשע
בעניין קשר עם גורמים בישראל, פושפה ג’ושי מספרת על פגישות זום רבות עם אנשים ממטה החטופים והנעדרים ועם פעילים חברתיים. “אנחנו בקשר עם הצבא בישראל, ופעם אחת קיבלתי טלפון מאיזה שר, אני לא יודעת מה התפקיד שלו בדיוק, אבל הוא היחיד מממשלת ישראל שהתקשר", היא אומרת. "לצערי לא הצלחתי עדיין להגיע לישראל. אני מרגישה שהמאבק שלי יותר חזק מהמקום שבו אני נמצאת. ישראלים רבים שולחים לי הודעות כל יום, נותנים לנו תקווה ותמיכה רגשית. זה מחמם את הלב ואני מודה לכל העם בישראל. אני מבקשת מכולם: אל תשכחו את אחי. הוא חי בישראל. הוא בא לשם כדי ללמוד. בבקשה אל תשכחו אותו, ותתפללו בשבילו”.
את חושבת על הפגישה עם אחיך, על מה שתגידי לו? “קודם כל אחבק אותו ואבכה. התקופה שבה גדלנו יחד הייתה התקופה הכי יפה בחיי. הוא המגן שלי, ההשראה שלי, החבר הכי טוב שלי. קשה לי מאוד בלעדיו. אני מתגעגעת אליו בכל שנייה, בכל דקה, בכל שעה ובכל יום. אני מחכה לרגע שבו נוכל שוב לשיר יחד שירים מצחיקים. כשהוא יחזור, כל המשפחה שלנו תהיה שמחה. זה הדבר היחיד שישנה את חיינו לטובה, כי כרגע אין לנו חיים. המצב של ההורים שלי קשה. הם נכנסו לדיכאון רציני והם מתענים בכל יום שבו הוא נמצא בשבי. הוא היה העתיד שלהם, גאוות המשפחה. אנחנו מחכים לחדשות טובות, להפסקת אש ולשחרור כל החטופים. אני לא מפסיקה לפנטז על הרגע שבו אפגש שוב עם אחי האהוב”.
משפחת ג'ושי (צילום: פרטי)
אבל בצד התקווה הגדולה, גם פושפה ג’ושי מודעת להערכה בעניין החשש לחייו של אחיה. “כשהודיעו לנו בפברואר האחרון שקיים חשש כבד לחייו, הוריי ואני הרגשנו שאנחנו נופלים לתוך בור מתחת לאדמה ולא היינו מסוגלים לצאת ממנו”, היא מתארת. “אנחנו לא מתפקדים. אין לנו חיים. ועדיין הדבר היחיד שמחזיק אותנו הוא המאבק להחזרתו. מבחינתנו, כל עוד לא מודיעים לנו שהוא מת – אחי חי, והוא יחזור אלינו. אני לא רוצה להיכנס למחשבות אחרות. חוסר הוודאות הזה יותר גרוע ויותר קשה מכל דבר אחר כי אנחנו יודעים שבכל יום החיים שלנו יכולים להשתנות בצורה קיצונית. אני מאמינה ומרגישה בתוך ליבי שאחי חי כי הוא היה אדם מאוד דתי והתפלל כל הזמן”.
יש מסר שתרצי להעביר לממשלת ישראל? “אני מבקשת ממעמקי ליבי מממשלת ישראל להחזיר את אחי הביתה. הוא חף מפשע, יש לו נשמה טהורה והוא רק התחיל את חייו. בבקשה תצילו את החיים שלו ושל כל החטופים. תעשו כל מה שאפשר כדי להחזיר אותו, לא משנה מה”.
את חשה שישראל עושה מספיק כדי להחזיר אותו? “ישראל עושה מה שהיא יכולה, ואני מרגישה את זה. אני גם מרגישה שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עושה המון ויכול לעשות זאת. יש לי תקווה שזה יקרה. האהבה והחיבוקים מהציבור הישראלי עוזרים לי להתמודד, ואני בטוחה שזה גם עוזר לאחי להחזיק מעמד שם בשבי”.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".