יש מקומות שבשבילם הזמן עוצר. נמל יפו, העתיק מנמלי הארץ, נראה לפעמים כאילו לא השתנה אלפי שנים. אותו מזח, אותו ריח של מלח ודגים טריים, אותם שקיעות עוצרות נשימה. אבל מי שמגיע אליו באמצע השבוע מגלה נמל אחר, רגוע, שקט, כמעט ישן שנת צהריים.
“אני כאן כל בוקר מארבע לפנות בוקר״ סיפר לנו חסן, דייג ותיק, תוך שהוא מסדר את רשתותיו על המזח. “בשבילי זה החיים. אנשים באים לשתות קפה, אני בא לדוג. גם אם לא תופסים הרבה – לראות את הים ככה זה מתנה״.
ביום ראשון, מרבית המסעדות סגורות, רק בתי הקפה המעטים פתוחים לנחמה מהחום. במתחם בית המכולות, הממוזג תמידית, הורים עם ילדים מוצאים מפלט. “הבאתי את עומרי לכמה שעות של שקט״, אומרת נטע, אמא לתינוק בן שנה וחצי. “כיף פה, רואים סירות, רואים שחפים, הוא בעננים״.
נמל יפו (צילום: משטרת ישראל)
“אני משתדל להביא את הילדים לפה לפחות פעם בשבוע,” מספר דורון, אב לשלושה מרמת גן, שישב עם ילדיו על הדק ואכל גלידה. “יש להם מרחב לרוץ, יש בריזה, ואנחנו מרגישים בחו”ל. זה הרבה יותר טוב מלקחת אותם לעוד קניון סגור״.
שפסענו בנמל נתקלנו גם בחמישה נערים על אופניים וקורקינטים חשמליים שדהרו במהירות והשתוללו, זאת אחת הסיבות שאנשים רבים חוששים להגיע.
כעת בנמל אסור להחנות או להפעיל קורקינטים מושכרים, נראה שהאיסור לא חל על כל הכלים הפרטיים. “לפעמים זה מפחיד״, מודה יוסי, בן 32 מתל אביב, שישב עם חברתו על אחד הספסלים. “אבל בסוף זה אחד המקומות הכי כייפים בארץ. לשבת פה מול הים, לשתות בירה קרה, לשמוע את הגלים. אין דבר שמשתווה לזה״.
“אני עובד משמרות לילה, ובבקרים בא לפה לפני השינה״, אומר תומר, בן 40 מיפו, שעמד עם כוס קפה על הדק. “זה מרגיע אותי. אתה רואה את הים, מריח את המלח, שומע את הדייגים מדברים זה מחבר אותך לעצמך״.
לאורך כל הנמל, כמעט בכל מטר, מונפים דגלי ישראל חלק ממשילות ברורה שמנסה להחזיר את תחושת הביטחון למקום. ואכן, אחת התופעות שפעם הרחיקו ישראלים מהמקום פריצות תכופות לכלי רכב בחניון כמעט נעלמה לחלוטין. “פעם פחדנו להגיע לפה עם האוטו,” אומרת נטע, “היום זה מרגיש הרבה יותר בטוח”.
קיר האומנות בכניסה לנמל יפו (צילום: גיא מדור)
ואם כבר מוזיקה, בכל יום שלישי בחודש יולי הופך הנמל לזירת ג’ז חיה, עם תיקלוט שמתחיל בשעה 19:00 והופעה חיה מיד לאחר מכן. בסופי שבוע, אלפי מבקרים מציפים את הרחבה, מטיילים בין החנויות, מתיישבים במסעדות ובבתי הקפה, ומצלמים את השקיעה המפורסמת של יפו.
גם הפשפשוק חוזר השבוע, והפעם הוא מתרחב לשתי קומות בבית המכולות. דמי כניסה של עשרה שקלים בימי חמישי ושישי מאפשרים לצלול לעולם של ירידי אספנות, פריטי וינטג’, קומיקס, תקליטים ותכשיטים. בשבת, הכניסה חופשית, והמשפחות נוהרות בהמוניהן.
“מה אני אגיד לך״, סיכם חסן הדייג, כשהשמש כבר התחילה לשקוע באופק, “הים הזה ראה הכל. מלכים, נביאים, מלחמות. היום הוא רואה אותנו, אנשים שבאים רק בשביל שקט ללב״.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.