בין איראן לארה"ב – מקומה של ישראל במו"מ על הסכם הגרעין

המשא ומתן (הישיר/העקיף) מול איראן שהחלה ארצות הברית בשבת האחרונה היה מהלך צפוי לאור הצהרותיו של הנשיא טראמפ עוד טרם חזרתו לבית הלבן בינואר האחרון בו הציג עצמו כ"נשיא של שלום". קדם למשא ומתן עם איראן תהליך דומה באשר למלחמה בין רוסיה ואוקראינה והמשכו יהיה גם לגבי המלחמה בעזה (שלא נהיה מופתעים כשזה יגיע).

בסופו של תהליך מול איראן אסור שנישאר באותה נקודה. איראן תצטרך להיות ללא יכולת גרעינית שמאיימת על ישראל, ולא רק. בין שזה יהיה בהסכם (שיצטרך להיות משופר ביחס להסכם הקודם ולעמוד על העקרונות הבאים: הוצאת האורניום המועשר למדינה מפוקחת שלישית, עצירת פרויקט הטילים, מה שמכונה קבוצת הנשק, בקרה ופיקוח "אמיתיים" על המתקנים באיראן) או במהלך צבאי (הכוח הצבאי שריכזה ארצות הברית במרחק נגיעה מאיראן יחד עם הפגנת הרצינות מול החות'ים הוא השוט שמונח על שולחן המשא ומתן, איום אמין ועוצמתי).

בין שהתהליך יימשך 6 שבועות או יותר (איראן תרצה למשוך זמן וארצות הברית תרצה לעמוד בדד ליין שקבע הנשיא) הוא ילווה בעליות ומורדות, בהתקרבות ומשברים יזומים, באיומים והדלפות ואפילו עלול להגיע להפעלה מבוקרת של איראן את שלוחותיה באזור (ולא רק החות'ים), זה ה"שוט" האיראני ולזה ואליו ישראל צריכה להיות ערוכה ומוכנה. הפרסום ביממה האחרונה על הכוונה הישראלית לתקיפת מתקני הגרעין, כוונה שנבלמה על ידי הנשיא טראמפ (לפי הדיווחים), היא דוגמא חיה לאיומים והדלפות במהלך המשא ומתן והפעם נראה שהדיווח (ההדלפה) דווקא משרתים את האינטרס האמריקאי במשא ומתן מול איראן.