בלב תקופת המלחמה המתמשכת, כשחברות תעופה ביטלו טיסות בשל חשש ביטחוני, נותרו אלפי ישראלים עם הוצאות כבדות ללא מענה. אך פסק דין תקדימי של השופט אלישי בן יצחק עשוי לשנות את כללי המשחק: למרות פטור מפיצוי סטטוטורי במסגרת הוראת "חרבות ברזל", חברת תעופה חויבה לשלם לזוג ישראלי את מלוא הנזק שנגרם להם בגין ביטול הזמנת מלון בסיישל, בסכום של כמעט 9,000 שקלים. ההחלטה מסמנת ניצחון משמעותי לצרכנים ומציבה תמרור אזהרה לחברות התעופה: גם בזמן מלחמה, האחריות לנזקים עקיפים עדיין חלה עליהן.
התביעה עסקה בזוג, שרכשו כרטיסי טיסה לאיי סיישל בחודש אוקטובר האחרון והזמינו חדר במלון באי פרסלין בעלות של 4,268 אירו. כ-48 שעות לפני הטיסה, הודיעה חברת התעופה על ביטול הטיסה בעקבות מתקפת טילים של איראן לעבר ישראל. בעקבות ביטול הטיסה, פנו התובעים למלון תוך פחות ממחצית השעה ממועד קבלת ההודעה, והודיעו על ביטול הזמנתם.
הם אף ניסו לדחות את מועד ההגעה או לבטל את ההזמנה ללא תשלום קנס, אך המלון סירב והסכים להחזיר רק 50% מסכום ההזמנה, בהתאם למדיניות הביטולים שלו, שקבעה כי ביטולים חמישה ימים או פחות לפני ההגעה מחייבים בתשלום מחצית מעלות ההזמנה. התובעים חויבו בסכום של 2,132 אירו.
איי סיישל (צילום: יח"צ ספיריט)
בתביעתם, ביקשו התובעים לקבל את הפיצוי הסטטוטורי בגין ביטול הטיסה וכן סך של 8,786 שקלים בגין החיוב עבור ביטול הזמנת המלון. במהלך הדיון, הסכימו התובעים למחוק את דרישתם לפיצוי הסטטוטורי, בהתאם לתיקון מס' 2 לחוק שירותי תעופה והוראת שעה "חרבות ברזל", ולדרוש רק את הפיצוי בגין הוצאות המלון. חברת התעופה טענה כי מאחר שבוטל הפיצוי הסטטוטורי, אין מקום לחייב אותה בנזקים שנגרמו לתובעים, וגם אלמלא תיקון מס' 2, לא ניתן להשית על חברות תעופה פיצוי נוסף מעבר לפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק.
בפסק דינו, ביצע השופט אלישי בן יצחק ניתוח של מערכת היחסים בין הוראות אמנת מונטריאול, חוק התובלה האווירית וחוק שירותי תעופה, וקבע: "גם אם נשיב על שאלות אלו בחיוב ונקבע, שבשים לב למציאות המורכבת ולהוראת השעה יכול ואדם יצטרך וישא בהפסדים ובנזקים מסוימים. תתעורר השאלה אילו הפסדים ניתן יהיה להשית על הצרכן ואילו הפסדים ניתן יהיה להשית על חברת התעופה".
השופט הבחין בין סוגי נזקים, וקבע שתשלומים שאדם חייב לעשות מבעוד מועד ולא ניתן לבצעם לאחר הטיסה, כמו הזמנת מלון או השכרת רכב, צריכים להיות מפוצים: "אין ציפייה שאדם הסביר יטוס למקום זר ולא יבטיח וידאג לאותם דברים שלא ניתן לדאוג להם רק לאחר הנחיתה".
השופט אף התייחס לשאלת החקיקה הרטרואקטיבית של הוראת השעה, וציין כי זו מעוררת שאלות כבדות משקל בשאלת חוקיותן. הוא ציטט את המשפט העברי שקובע "אין עונשים מן הדין", כלומר אין להעניש אדם על בסיס חוק שנחקק לאחר מעשה. בסופו של דבר, קיבל השופט את התביעה והורה לחברת התעופה לשלם לתובעים סך של 8,786 שקלים בתוספת 1,500 שקלים בגין אגרת משפט והוצאות משפט.