נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מתכוון לפטר את יו״ר הפדרל ריזרב, ג׳רום פאוול – כך פורסם אתמול (רביעי). טראמפ כמובן מיהר להכחיש את זה, אך לפי הדיווח של ה"ניו יורק טיימס", במהלך פגישה שנערכה ביום שלישי עם כתריסר חברי קונגרס רפובליקנים בלשכתו, טראמפ הציג בפניהם טיוטת מכתב לפיטוריו של יו"ר הבנק הפדרלי, ושאל לדעתם אם עליו לשלוח את המכתב.
אבל עוד משהו שקרה אתמול, כנראה כשהמכתב כבר היה מוכן והמתין על שולחנו של טראמפ לאותה פגישה מדוברת, היה פרסום מדד המחירים לצרכן האמריקאי. מדד מחירים לצרכן שהפתיע לרעה והציג אינפלציה שנתית שטיפסה ל-2.7%, הרבה יותר קרוב ל-3% מאשר ליעד האינפלציה של הפד, שעומד על 2%. עלייה שהיא תולדה ישירה של מלחמת המכסים של טראמפ שמתחילה לחלחל כלפי מטה ולהשפיע על האזרח הקטן.
הבנק הפדרלי של ניו יורק (צילום: REUTERS/Keith Bedford)
ההתלכדות חסרת המזל של שני האירועים האלו באותו יום חשפה את הבלוף של טראמפ, שמצד אחד טוען שהוא יפטר את יו״ר הפד כי הוא לא מוריד את הריבית, אבל מהצד השני מקדם באגרסיביות מדיניות שמייצרת אינפלציה – כאשר אם עד אתמול עוד הייתה תקווה עמומה להורדת ריבית הפד בקרוב ושהאינפלציה מאחורינו, נתוני מדד המחירים של אתמול הבהירו לכולם שה"הססנות" של פאוול הייתה מוצדקת ושאי אפשר להוריד ריבית כשהאינפלציה מרימה ראש מחדש.
נו, תגידו, אולי נתוני האינפלציה הפתיעו גם את טראמפ עצמו, מי אמר שהוא בילף מההתחלה? והתשובה היא שהם מעולם לא באמת עמדו על הפרק, לפחות לא יותר מכל אחת מהפעמים הקודמות שבהן הוא הצהיר שהוא יעשה את זה. נשיא ארצות הברית לא יכול לפטר את נגיד הבנק המרכזי, לא בלי סיבה מוצדקת, אחרת הוא כבר היה עושה את זה מזמן. בינתיים, בריאיון במהלך הלילה לרשת "הקול האמיתי של אמריקה", אמר טראמפ שלדעתו המהלך של הפיטורין יפריע למהלך התקין של השוק.
יו"ר הבנק הפדרלי, ג'רום פאוול (צילום: רויטרס)
ויודעים מה, נניח שהוא כן היה יכול לפטר. שבית המשפט העליון של ארצות הברית, שרק לפני חודשיים הבהיר שוב שלא יאפשר זאת, היה מחליט שזה בכל זאת בסמכותו של הנשיא. עדיין, אם יש משהו שלמדנו מהניסיון לפיטורי היועמ"שית בישראל זה שדברים כאלו לוקחים זמן. הרבה זמן. כמה שבועות לסיים עם הטיוטה ולהחליט אם לשלוח את המכתב פיטורין, עוד כמה שבועות לשימוע, כמה חודשים של עתירות ובג"צים, אצטרה, אצטרה וכולי.
בסוף, מקצה לקצה, כולל איזה חודשיים-שלושה של חפיפה למחליף, טראמפ לא היה סוגר את הסיפור הזה בפחות משבעה-שמונה חודשים. פאוול גם ככה מסיים את תפקידו במאי 2026 – עוד עשרה חודשים בדיוק. אז זהו? חודשיים? על זה כל הרעש? גם לטראמפ וגם למשקיעים בוול סטריט ברור שהשניים-שלושה חודשים האלה לא הולכים לשנות כלום, ולכן מראש היה ברור שזה בלוף. אבל כאמור – אפילו את הבלוף הזה טראמפ חשף בעצמו.
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/ אתר drussimjobbs
דרושים דרושות נהגים לעבודה בנהיגה במספר סניפים ברחבי הארץ, בהיקף ארצי, מדובר על נהיגה במספר תחומים לבחירה, נהיגה במשאית, רכב פרטי, אופנוע, ורכב מסחרי, לא נדרש ניסיון, אבל נדרש רישיון נהיגה בהתאם לתפקיד, לפרטים ניתן להירשם בקישור הבא: https://drussimjobbs.com/sign/
אתר drussimjobbs
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.