בחירתו של דרעי: ללכת עם יהדות התורה או לשמור על הממשלה?

ואולי מעל הכול, צעד כזה עלול לסכל הצלחה רבת שנים של תנועת ש"ס כמפלגת מונופול החוסמת כל תחרות אפקטיבית על הקול המזרחי מסורתי-דתי, שאותו היא מייצגת מאז שנת 1984, אז ירשה את מקומה של מפלגת תמ"י.

בשנת 2012 ניסה הרב אמנון יצחק להקים מפלגה שתתחרה בש"ס. בצל מתקפות חריפות של הרב עובדיה יוסף נגדו לא עברה המפלגה את אחוז החסימה, אך למרות זאת הצליחה לגזול מש"ס כמנדט אחד. בבחירות 2014, לאחר הדחתו של אלי ישי מראשות תנועת ש"ס, חבר ישי ל'עוצמה יהודית' וניסה להקים מפלגה חרדית לאומית בשם 'יחד'. למפלגה זו הצביעו כ-3.5 מנדטים, אולם משום שאחוז החסימה עמד על 3.25% מכלל הקולות – היא לא הצליחה להיכנס לכנסת.

לפני כמה שבועות הודיע הרב אברג'ל מנתיבות שהוא מתעתד להקים מפלגה חדשה שתחרוט על דגלה 'חרדיות שפויה', התומכת בלימודי ליבה ובגיוס צעירים חרדים שאינם לומדים לצה"ל.

הפלת ממשלת ימין באמצע מלחמה, על רקע אי מתן פטור גורף לצעירים חרדים – בניגוד מוחלט לעמדת רוב בוחרי המפלגה – עשויה לדחוף את מצביעי ש"ס לזרועותיו הפתוחות של הרב אברג'ל, ולסיים את המונופול בן עשרות השנים של מפלגת ש"ס על הקול המזרחי-מסורתי.

מנגד, אילו החזית האחידה של מפלגת 'אגודת ישראל' החסידית ו'דגל התורה' הליטאית תישמר, לא יוכל דרעי להרשות לעצמו לפרוש מהן, ולהכשיל את הלחץ להסדרת מעמד לומדי התורה – הסיבה הקיומית של העולם החרדי.

בשל הסיבות הללו, אין ספק שמטרת הנחת אקדח הצעת החוק לפיזור הכנסת על השולחן במערכה הראשונה היא לא להגיע למערכה השלישית. עם זאת כידוע, כל התאבדות הינה ניסיון קריאה לעזרה שכשל. אנו ללא ספק עדים לקריאה נואשת לעזרה שעלולה להפוך להתאבדות פוליטית מזהרת.

הכותב הוא חוקר בתוכנית החברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה