פרשנית מעיתון הטלגרף הבריטי סיקרה את ביקורו של עמנואל מקרון בבריטניה בביקורתיות סרטסטית בריטית אופיינית: לכבוד הביקור הראשון של נשיא צרפתי בבריטניה מאז 2008 – הממשל הוציא את הכיבודים הכבדים. מהרגע שמטוסו הפרטי נחת בבסיס החיל האווירי נורת'הולט, שם קיבלו אותו יורש העצר, נסיך ווילס ויליאם ונסיכת ויילס קתרין, ועד תהלוכתו דרך בטירת וינדזור בכרכרה פתוחה, אפשר לומר שקיבל את הטיפול המלא.
כשרכבה עם המלכה בכרכרה נוצצת שנייה, אשתו, גברת בריז'יט מקרון, נשפה נשיקות מלכותיות לקהל. באופן טבעי איש לא הזכיר את אותה סטירה שנראתה נותנת לבעלה כשירדו ממטוס אחר, כי הביקור הזה היה משהו בין אגדנ ותיאטרון – והמנהיגים שלנו הרגישו את אבק הכוכבים. מה לעזאזל אנחנו עושים, תוקעים בחצוצרות ומוציאים את הפרשים, לכבודו של האיש הזה? שאלה בטלגרף.
עמנואל ובריז'יט מקרון במהלך ביקורו בבריטניה עם המלך הצ'ארלס והמלכה קאמילה (צילום: גטי אימג')
בהמשך המאמר הפרשנית תוהה: איך הוא ואשתו מעזים לחגוג על ירקות קיץ עדינים בנשף זוהר כוכבים עם בני המלוכה, כשהם כל כך עסוקים בלדפוק אותנו? כי בדיוק כשעמנואל ובריז'יט התחפרו בעוף העדין ביותר של שף ריימונד בלאן עם אספרגוס נורפולק וקרם טרגון, ואחר כך פרפה דומדמניות שחורות, מהגרים בלתי חוקיים נוספים התאספו בעיר קאלה כדי לעלות על סירות מתנפחות הפונות לכיוונינו.
היא מאשימה: מה שהמלך קרא בדיפלומטיות "הגירה לא סדירה", הוא למעשה משבר ביטחון לאומי הולך וגובר, בחלק גדול בזכות הסירוב הסתמי של הרשויות הצרפתיות לעצור אותם מלבוא. איך אנחנו יכולים פשוט להתעלם מזה?
כשהוא יושב יפה על שלושה רבעי מיליארד מכספי משלמי המיסים הבריטיים, טענו בעיתון, הנשיא הצרפתי נפח את החזה כשעמד לצד המלך. הוא נראה די מרוצה מעצמו, וזה מובן, כי המנהיגים האידיוטים שלנו ממשיכים לתחוב לו זהב לפה. "זו לא בעיה שלי" הוא כמעט אמר בצרפתית, כשהנושא המביך של מהגרי התעלה עלה.
מה שהוא בעצם רמז זה שבריטניה מקלה הרבה מדי על אנשים לא מוכרים ממדינות סוררות כמו איראן לבנות כאן חיים חדשים – והוא צודק. האמת היא שסר קיר סטארמר לעולם לא יעצור את הסירות עד שהוא יסיר את מה שמקרון קרא "גורם המשיכה" – כלומר את כל הסיבות הרבות מדוע מהגרים ממקומות כמו סומליה ואריתריאה לא חוצים יבשות במטרה לסיים את המסע בצרפת. אבל זה לא נותן לצרפתים רישיון לעשות מאיתנו הבדיחה.
בנסיבות אלה, המלך מעולם לא היה צריך להתבקש ללחוץ את ידו של האיש הזה, כי נתיניו הנאמנים מקבלים טיפול מלכותי מהאורח. בהגיעו לארץ זו, המבקר הלא רצוי הזה היה צריך להיות מוחזר בגבול – על מנת להראות לרשויות הצרפתיות העצלות איך זה נעשה. היא מסכמת בארסיות.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".