בעקבות סבב השיחות השני שנערך בין ארה"ב לאיראן, מעריב שוחח עם ד"ר שי הר-צבי, ראש התחום הבינלאומי והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, על מדיניות הנשיא דונלד טראמפ ביחס לאיראן והמשמעויות לישראל.
לדברי ד"ר הר-צבי, "טראמפ פועל לקדם את מדיניות ההסדרים אותה הוא מנסה להוביל בזירה הגלובאלית בכלל ובמזרח התיכון בפרט מאז חזר לבית הלבן לפני שלושה חודשים בדיוק. טראמפ בודאי היה מעדיף הסכמים אזוריים רחבים, אבל במציאות הנוכחית ונוכח הפערים הקוטביים בין ישראל לחמאס, נראה כי הוא מתעדף הסכמים בילטראליים עם שחקנים מרכזיים במרחב, ובראשם איראן, סעודיה ותורכיה".
"המטרה המרכזית של טראמפ מול איראן היא למנוע ממנה להשיג נשק גרעיני. דומה כי ללא קשר ישיר לזהות המדליפים, הפרסום בשבוע שעבר בניו יורק טיימס על כך שטראמפ בלם, לעת עתה, תקיפה ישראלית נגד מתקני הגרעין, משקף הלכה למעשה את תפיסת "הלחץ המקסימלי" בה הוא נוקט, והוא נועד לשדר בין היתר לאיראן את המחירים שהיא עלולה לשלם באם תסרב לקדם הסכם גרעין חדש. זאת, לצד מהלכים נוספים בהם נקט בשבועות האחרונים, ובכללם הצבת מפציצים אסטרטגיים בבסיס דייגו גרסיה באוקיינוס ההודי, עיבוי הכוחות האמריקנים במרחב המזרח התיכון, הטלת סנקציות כלכליות ואיומים פומביים".
השר רון דרמר בפגישת טראמפ ונתניהו (צילום: רויטרס)
הר-צבי הוסיף, כי "הדיווחים החיוביים מצד גורמים מארה"ב ואיראנים על תוצאות סבב השיחות השני, והעובדה שצוותים משתי המדינות אמורים להתחיל כבר השבוע בדיונים בניסיון לגבש מתווה להסכם עתידי עוד לפני סבב השיחות השלישי בשבת הבאה, ממחישים כי רכבת המשא ומתן צוברת תאוצה ונעה בשלב זה בכיוון אחד בלבד לעבר התחנה הסופית שהיא הסכם גרעין 2.0".
"עם זאת", הבהיר הר צבי, "האווירה החיובית שהצדדים משדרים משקפת את האתגרים הניצבים בפני ישראל. די ברור, כי לפחות לחודשים הקרובים, השאיפות של ראש הממשלה נתניהו להשיג אור ירוק אמריקני לתקיפה באיראן נתקלו בהתנגדות מצידו של הנשיא טראמפ. יתכן אמנם, כי בהמשך הדרך טראמפ ישנה את עמדתו, בעיקר אם יחוש כי האיראנים מנסים למשוך זמן ו/או למסמס את הדרישות שלו בתחום הגרעין, אולם כאמור לעת עתה נראה בברור כי הוא מעדיף את הנתיב הדיפלומטי כדי להבטיח שאיראן לא תוכל להשיג נשק גרעיני".
המשלחת האיראנית לשיחות (צילום: רויטרס)
לדברי הר-צבי, "האיום המשמעותי הניצב בפני ישראל הוא האפשרות שההסכם שיגובש לא ייתן מענה תשתיתי וארוך טווח לדרישות הסף שלה, ולמעשה יישמר במידה כזו או אחרת את היותה של איראן מדינת סף גרעין. זאת, גם אם ההסכם ידחה בכמה שנים את האפשרות מצידה לפרוץ להשגת גרעין צבאי. יתרה מכך, טראמפ מייחס חשיבות רבה לביקור הצפוי של בסעודיה, קטר ואיחוד האמירויות הצפוי במהלך חודש מאי. סביר כי הוא מצפה לקדם בביקור הסכמים בילטראליים עם מדינות אלו בהיקפים הנאמדים בעשרות אם לא מאות מיליארדי דולרים. לשם כך עליו להבטיח יציבות אזורית ולהימנע ממהלכים העלולים לערער אותה. הביקור שערך שר ההגנה הסעודי באיראן לפני מספר ימים נועד גם הוא להעביר את המסר כי בית המלוכה הסעודי מעדיף להימנע ממהלכים צבאיים שיגררו את האזור למערבולת ויובילו להסלמה אזורית".
הר-צבי הוסיף, כי "נוכח ההבנה שארה"ב ואיראן מתקדמות לעבר הסכם חדש, ראש הממשלה נתניהו צריך בראש ובראשונה, להדק את התיאום האסטרטגי ושיתופי הפעולה הביטחוניים-צבאיים עם ממשל טראמפ. זאת, כדי לנסות ולהשפיע ככל שניתן על תכני ההסכם המתגבש, ובה בעת לקדם מוכנות להפעלת שיטות פעולה אחרות, בתרחיש בו המו"מ ייכשל. לשם כך, עליו להפנות את מירב התשומות והמשאבים להתמקדות באיום האיראני".
מתקן העשרת אורניום באספהאן (צילום: רויטרס)
הר צבי מדגש: "לשם כך, נדרש ממנו בראש ובראשונה לסיים את המלחמה בעזה, באופן שיאפשר גם לגבש הסכם כולל להחזרת כל 59 החטופים שנותרו בשבי החמאס. מעבר לחובה ההומניטארית, הערכית והלאומית בהחזרתם הביתה בהקדם האפשרי – הדבר יסלול את הדרך להרחבת הציר האזורי עם מדינות ערב, ובראשן סעודיה".
"מהצד האחר, להמשך המלחמה בעזה, עלולות להיות משמעויות הרות גורל עבור החטופים. הדבר אף יוביל להרחקת האפשרות לקידום הסכם נורמליזציה היסטורי עם סעודיה, ולמעשה ייפגע מהותית ביכולת של ישראל להיערך להתמודד ביעילות עם האיום האסטרטגי הרב-מימדי מצידה של איראן. לטווח הבינוני-ארוך, ישראל צריכה לגבש תוכנית פעולה לערעור יציבות המשטר הרצחני בטהראן, תוך ניצול החולשות החברתיות, הכלכליות והפנימיות במדינה", אמר לסיום.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.