ברקע ההתפתחויות הביטחוניות האחרונות, חמאס מתכונן למהלך הצבאי של ישראל. עדות לכך היא התקפת 14 המחבלים של חמאס על מוצב של צה"ל בחאן יונס אתמול (רביעי). סא"ל (מיל') אלון אביתר, מומחה לזירה הפלסטינית, שוחח עם גאולה אבן-סער וניסים משעל ב-103FM וניתח את כוונותיו של חמאס.
מה גרם לחמאס עכשיו להסכים לעסקה חלקית? "אני רואה את המגעים של המצרים מול חמאס באשר למוכנות ללכת לעסקה חלקית. חמאס אומר שהוא מוכן אבל בתנאים שלו: הפסקת אש ל-60 יום, ונסיגת צה"ל עם מוכנות להישארות מסוימת לאורך הפרימטר הרצועה שמלווה את הגדר ותחילת השיח על אסירים תמורת חטופים. וכמובן, הישארות חמאס באופן מסוים בשלטון הפלסטיני ערבי ביום שאחרי".
הם לא מפחדים מכניסת צה"ל, מכיבוש עזה? "אתמול קיבלנו מסר מחמאס על אותו אירוע בחאן יונס – לו היה מצליח בראייתם היינו בסיפור אחר. אנחנו רואים מאירוע לאירוע עלייה בתעוזה. לגבי כניסה לעיר עזה – חמאס לא רוצה שצה"ל ייכנס, אבל הוא לא מפחד, לא בכל מחיר. הם העבירו את הכדור לישראל – אם ישראל החליטה להיכנס לעיר עזה, חמאס מחכה לה".
מחבלי חמאס (צילום: REUTERS/Dawoud Abu Alkas)
אמרו לנו במשך כל הזמן שחמאס ממוטט, איך הוא עדיין עומד על הרגליים? "הארגון אכן הוכה מכה קשה, הוא פועל בדפוס אחר. האבולוציה שהוא עבר הוא ממיני צבא לגרילה נטו, וכגרילה הוא עובד. עם חוליות, בתוך המנהרות, הוא מצליח לחמש את עצמו, להשתלט על חומרי נפץ, ומבחינתו אם ישראל תחליט שהיא תיכנס לרצועת עזה, הוא ידאג למלכד אותה באופן כזה שיתיש את ישראל. ישראל תתבוסס בדמה, ומבחינתה זה בוץ עזתי, ואם ישראל תיכנס, היא תשלם את המחיר".
תיאוריית הלחץ הצבאי אם כך, לא הוכיחה את עצמה בשנתיים האחרונות "אני טוען שחמאס מוכן לשחרר לכשהתנאים יבשילו את כל החטופים, אבל בערבויות כאלה שמבחינתו תיחשבנה להישגים ולביטחונות להמשך. בכל מצב שבו צה"ל מקפל את עצמו מחוץ לרצועה עם ערבויות אמריקניות וערביות, עם פתיחת עזה באופן מלא ושחרור אסירים המוני ו"איכותי" של חמאס. התפרקות שיכולה להיות רק בהצהרה סמלית, לא יותר מזה. ישראל בהקשר הזה מתעקשת לשווא. ארסנל הנשק שחמאס מחזיק הוא לא כזה עוצמתי שישראל לא יכולה להתמודד איתו ביום שאחרי, וישראל תידרש לזה ממילא".
"מה ישראל רוצה לראות? שחמאס ימסור אותו לנשקייה בכרם שלום? ישראל תתמודד עם זה שנים קדימה כמו בחברון ובג'נין, לא זה סלע המחלוקת הגדול".
עיר אוהלים בעזה (צילום: רויטרס)
בדילמה שעומד בפניה רה"מ והקבינט – האם לכבוש את עזה או ללכת לעסקה, על מה היית הולך? "לו זה היה תלוי בי הייתי הולך על עסקה של כולם, ולא מחלק אותם לשום פעימות. ישראל צריכה לסיים את המלחמה על כל המשתמע, כל אחד יכנה את זה בכל מיני מושגים של ניצחון וכניעה, זה לא רלוונטי לחזרת 50 החטופים. לאחר מכן, ישראל יכולה לתרגם את המשך המערכה מול רצועת עזה לפעולות מבצעיות ומדיניות שנים קדימה. היא תידרש לכך. לאף אחד אין סימן שאלה שנצטרך להתמודד עם מיליציות חמושות ברצועת עזה, אז מה התכלית לא לסיים את המלחמה רגע?"
"להתחיל ליצור שלטון או הנהלה פלסטינית אחרת ברצועת עזה, כי אחרת אנחנו נצטרך לנהל אותה, וזו באמת תהיה קטסטרופה", הוסיף לסיום.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.