בהתעקשותו על חוק גיוס הוגן, יולי אדלשטיין מחזק את מעמדו

בפרק הנוכחי של המשבר הפוליטי-חרדי-ביטחוני, ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: קנה זמן. יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, שימש לו כעוד פיוז שהופעל כדי למנוע פיצוץ נוסף.

סערת חוק הגיוס אינה דרמה ראשונה מהסוג הזה, אך כעת היא מהדהדת בעוצמה גדולה במיוחד ברחוב החרדי ובמעמקי הליכוד. הקורבן סומן בחכמה, בעיקר – על ידי אריה דרעי ומפלגתו שדאגו לכוון את חיציהם אל עבר יולי אדלשטיין, לא אל עבר נתניהו.

אתמול למראית עין, הקרבן הוקרב. אדלשטיין סומן, ולא במקרה, כמי שהכשיל את ההסכם החרדי סביב חוק הגיוס. בליכוד יודעים להסביר את זה היטב: אדלשטיין, שבעצמו הודה כי "הקשיח עמדות", הפך לכתובת נוחה.

עבור ש"ס, שמעדיפה לשמר את יחסיה הקרובים עם נתניהו, זהו מהלך טקטי מובהק: להאשים את אדלשטיין, לא את ראש הממשלה. כך אפשר גם לשחרר קיטור מול הבייס החרדי הנפיץ, וגם להימנע משריפת גשרים עם מי שעוד צריך להחזיק את הקואליציה.