ביום רביעי השבוע נרשם אירוע היסטורי בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף. מעל 700 צעירות וצעירים התייצבו בשערי בסיס קליטה ומיון בתל השומר והם שובצו לתחילת מסלול ההכשרה של החטיבה.
חטיבת החילוץ של פיקוד העורף היא חטיבה קרבית כמו כל חטיבה לוחמת בצה״ל. עד השבוע היא הייתה בנויה מארבע גדודים וסיירת. מהשבוע תגדל החטיבה עם גדוד חמישי כלקח ממלחמת ״חרבות ברזל״.
הטירונים של גדוד ״תבור״ של החטיבה לא יודעים עדיין כי המפקדים שלהם רשמו פרק מיוחד במורשת הקרב של ״חטיבת החילוץ״. הם התגייסו בדיוק לפני שנתיים במחזור אוגוסט 2023. אז הם נשלחו לטירונות בבסיס זיקים בדרום.
כאשר פשטו מחבלי חמאס על מרחב זיקים וניסו לכבוש את בסיס זיקים הייתה בבסיס קבוצת הטירונים שהתגייסה במחזור אוגוסט 2023. במשך יממה הם נקלעו לקרב הגנה על הבסיס כאשר מפקדיהם נלחמים בעמודות השמירה והודפים את גלי המחבלים. אחרי שהמפקדים נפגעו וחלקם נפלו בקרב נדרשו הטירונים שרק חודש וחצי בצה״ל ובקושי קיבלו מיומנות לחימה בסיסית לפנות את המפקדים הפצועים והרוגים לאחור ולתפוס את העמדות ולהגן על הבסיס.
שלוש מהטירוניות סיימו לאחרונה את קורס הקצינים וביום רביעי הפכה כל אחת מהן למפקדת מחלקה של טירוני מחזור אוגוסט 2025. בשל המלחמה בסיס ההכשרה של החטיבה שבו עוברים הלוחמים שלושה חודשי טירונות ועוד ארבעה חודשי אימון מתקדם נדד לנבאי מוסא במדבר יהודה.
רגע לפני שקלטו את הטירונים החדשים ישבו המפקדות הצעירות סג״מ א׳ ממבוא חמה, סג״מ נ׳ ממודיעין וסג״מ י׳ מרמת גן לשיחה.
״התגייסנו באוגוסט 2023. 7 באוקטובר תופס אותנו שישה שבועות לתוך הטירונות. ביצענו כמה מטווחים הינו עם ההכשרה הכי בסיסית״, אמרה סג״מ א׳.
״הייתי במיטה, בדיוק ירדתי קודם מעמדת השמירה. קצת לפני 06:30 נשמעה האזעקה. אמרו לנו להגיע למיגונית. לא ידענו מה קורה״, סיפרה סג״מ נ׳.
״הייתי צריכה לעלות בבוקר לשמירה כאשר החלו האזעקות. המפקדים של הפלוגה עלו לעמדות והחלו לנהל את קרב הבלימה מול המחבלים שהתקדמו לעבר הבסיס״, אמרה סג״מ י׳ שהוסיפה: ״היו המון אזעקות, ראינו את המפקדים רצים להגן על הבסיס ועלינו. אחרי כחצי שעה נדרשנו לצאת מהמיגונית בקבוצות קטנות לחדרים, לעלות על מדים ואפודי קרב ולשוב מיד למיגונית. בחוץ אנחנו שומעים את הלחימה העזה שמתנהלת. מפקד הפלוגה שלנו, רס״ן אדיר עבודי, דרש מהמפקדים לחתור למגע ולהגן על הטירונים שהיו במיגונית״.
סג״מ א׳, סג״מ נ׳ וסג״מ י׳ (צילום: אבי אשכנזי)
ערפל הקרב נמוג מבחינת הטירונים הצעירים כאשר אחת המפקדות נכנסה למיגונית. ״היא נכנסה אחרי שקליע פגע בקסדה שלה. היא הייתה מלאה בדם. אז הבנו מה קורה בחוץ״, מספרת סג״מ א׳.
בשלב הזה שכבר סגל המפקדים החל להיפגע נדרשו הטירונים לקחת חלק בלחימה. ״ברגע שהתחילו לעלות מספר הנפגעים החלו להשתמש בנו ככוח לוחם. התחלנו לעבות את העמדות. קראו לנו לפנות את הפצועים והנופלים מהעמדות״, סיפרה סג״מ נ׳.
״הגענו לפנות את הנפגעים. היו שם כמעט כל סגל המפקדים של הפלוגה: עדן, ינאי, אדר ועומרי. כולם היו כבר ללא רוח חיים. עדן היה מפקד כיתה, ינאי ואדר היו מפקדי מחלקות ועומרי היה בקודקוד״, שיחזרה סג״מ י׳.
״לא היה בכי, לא היה קטע שבו עצרנו ואמרנו 'רגע מה עושים', אלא מיד הבנו שאנחנו חייבים לעזור ולסייע בלחימה. חשבנו כל הזמן איך להתנדב למשימות ליצור פעולה אקטיבית. הרי התגייסנו למסלול לוחמה. זה אומנם פגש אותנו בשלב מאוד מוקדם של השירות. אני לעצמי אמרתי מיד ׳טוב לזה התגייסתי, כדי להגן להילחם״ אמרה סג״מ א׳.
הקצינות הצעירות מספרות על הדינמיקה שהתפתחה מתוך התופת. כיצד חלק מהטירונים החלו להוביל ולפעול באופן אקטיבי לנוכח המתקפה על הבסיס שלהם: ״היה כאן קטע של רעות. החברים שלי פעלו ועשו ולרגע לא עלתה בי המחשבה שלא לפעול איתם. לא יכולתי לעמוד מנגד״, אמרה סג״מ א׳.
סג״מ י׳ הוסיפה: ״ יש את השוק הראשוני. היו חיילים שנחשפו למראות קשים, פעם ראשונה הם ראו גופה של אדם. אבל העניין היה להתחיל ולפעול במהירות ובאופן מדויק. המפקד נתן לנו פקודות ואני הייתי עסוקה בביצוע שלהן. בהמשך שכבר הלחימה פסקה נדרשנו להיות בעמדות להיערך לאפשרות לגל נוסף של התקפה על הבסיס. היינו צרכים לאייש במשך עשר שעות ברציפות את העמדות. אני הייתי בעמדה שדקות קודם פינינו ממנה את ארבעת המפקדים שלנו שנהרגו בקרב. העמדה הייתה מלאה בדם. באותם רגעים אתה לא מדבר אתה רק עסוק בלמלא את המשימה״, אמרה סג״מ י׳.
היום בראיה לאחור הן אומרת כי ״להיות לוחם זה אופי. אתה מתמודד מול האיום והפחד. אבל אתה חייב להיות נחוש לנצח״.
״שבוע לפני 7 באוקטובר השתתפנו בתרגיל אירוע רב-נפגעים שם קיבלנו מושגים ראשונים על איך נראה שדה קרב. זה אולי עזר לחלקנו באותו הבוקר״, אמרה סג״מ י׳.
סג״מ נ': ״זה שהיו חיילים בשוק ראשוני זה לא הוריד ׳מהלוחם שבהם׳ יש כאלה שמיד אחר כך החלו לפעול ולהילחם, וגם במהלך המלחמה הם נלחמו באופן מעורר כבוד״.
״מי שתפקד באותו הבוקר הפך לימים ללוחם טוב יותר מיתר הלוחמים בגדוד. הם לוחמים חזקים עם חוסן נפשי״, סיכמה סג״מ י׳. לאחר יממה בבסיס בזיקים כאשר צה״ל כבר החל לצבור כוחות מילואים וסדיר ועיצב קו הגנה ראשוני בצפון העוטף הוחלט לפנות את פלוגות הטירונים מהבסיס. הם הועלו על אוטובוסים ישר למפקדת הפיקוד ברמלה. כולם היו ללא שינה יותר מיממה. חלקם היו עם מדים ספוגים בדם חבריהם. ״אני זוכרת שירדנו מהאוטובוס, העמידו אותנו ובפעם הראשונה מוציאים לנו את המחסניות מהרובים, פורקים לנו את הכדור שהיה בקנה ומכניסים את התותב לבית הבליעה של הרובה. זה היה הרגע שהחזירו אותנו באחת להיות טירונים שחזרו מלחימה״, סיפרה סג״מ י׳.
״אחד המפקדים הקריא לנו את השמות של המפקדים שלנו שנפלו בקרב ואת שמות החברים שנפצעו. מיד אחר כך הביאו לנו מדים חדשים, שלחו אותנו להתקלח וביקשו שנרכז את המדים שלבשנו בערמה. אחרי מקלחת וארוחה קלה שלחו אותנו לישון כמה שעות. כשהתעוררנו קיבלנו כמה מפקדים חדשים שהביאו מהגדודים כדי לתגבר את הסגל שרובו נפגע בקרבות. מאוחר יותר איפשרו לנו לצאת להלוויות של המפקדים״, מספרת סג״מ נ׳.
סג״מ א׳, סג״מ נ׳ וסג״מ י׳ (צילום: אבי אשכנזי)
את הטירונות המשיך מחזור אוגוסט 2023 עוד כחודש בכל מיני מתקנים של צה״ל. בסיומה של הטירונות הם עברו לבסיס ההכשרה שהצנחנים פינו בנביא מוסא. שם עם סגל מפקדים חדש שהובא מהגדודים החל השלב השני של ההכשרה והוא האימון המתקדם. אחר כך שלושתן יצאו לקורס מכ״ים שבסיומו החלו לפקד, שתיים מהן כמפקדות טירונים ואחת נשארה לפקד על המחזור הבא בקורס המכ״ים.
״בקורס המכ״ים הבנתי שאני רוצה להיות קצינה. אני מבינה שאני עושה את זה טוב והבנתי שזה לא הזמן עכשיו להשתחרר כאשר הצבא זקוק לקצינים ומפקדים״, אמרה סג״מ א׳ ואילו סג״מ נ׳ הוסיפה כי דווקא נפילת מפקדה סגן ינאי הביא אותה להחלטה כי היא רוצה ללכת בדרכו ולהשלים את המשימה שהחל: ״רציתי להמשיך את הדרך שלו. אני רוצה להכשיר ולסיים את מסלול ההכשרה של המתגייסים החדשים כמפקדת שלהם כפי שינאי שאף להכשיר אותנו כלוחמות. מבחינתי אין כאן שאלה. מי שיכול להיות לוחם, מי שיכול לפקד, צריך לעשות זאת. זה מה שהמדינה צריכה כעת״.
״לא ידעתי בתחילת הדרך שהתגייסתי שאני רוצה לפקד ולהיות קצינה. אבל אחרי נפילת המפקדים באותו הקרב כשהם פועלים להגן על כולנו הבנתי שאני חייבת להמשיך את הדרך שלהם. אבל גם הבנתי שיש לי אחריות איך אני יכולה לעשות יותר״, אמרה סג"מ י'.
לקראת סוף הראיון קבעה סג״מ א׳ כשעיניה נוצצות: ״קצינים הולכים קדימה ואני רציתי ללכת קדימה״.
מבחינת שלוש המפקדות הצעירות מדובר בסוג של סגירת מעגל. ״שנתיים אחרי שהתגייסנו אנחנו הולכות לקלוט את הדור הבא של הלוחמים. אנחנו אמונות להכשיר אותם להיות הלוחמים הכי טובים״, הן אומרות בגאווה.
הן מתכוונות לשתף את החיילים שלהם בסיפור שלהן ולהנציח את אומץ הלב של המפקדים שלהן שנלחמו כדי למנוע ממחבלי חמאס לחדור לבסיס ולפגוע בטירונים. ״יהיה שיעור מורשת קרב ואני לא הולכת להסתיר מהם כלום״, אמרה סג״מ נ׳ והוסיפה: "אני הולכת להסביר להם ׳אתם באים לכאן להיות לוחמים ואנחנו מבינים באמת למה הפקודות והתרגולת חייבים להתבצע בדיוק רב. אנחנו חווינו את הדברים בשטח ואנחנו יודעים מה זאת מלחמה, מה זאת לחימה".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.