כרגע Dia זמין רק בגרסת בטא, ורק למוזמנים שיש להם מחשב מק עם שבב Apple Silicon. אבל גם במצב הנוכחי – מוקדם, מוגבל, ואפילו קצת "לא מוכן" – הרעיון המרכזי מאחוריו מרגיש חד, מגובש ומכוון מטרה: להפוך את ה-AI לאינטראקציה הראשונה שלנו עם הדפדפן, ולפעמים אפילו עם המחשב.
התחלתי להרגיש את זה כבר מהרגע הראשון – כשהדפדפן פתח עבורי תהליך אונבורדינג שבו נשאלתי לא רק שאלות טכניות, אלא גם אישיות כמעט: איך אני רוצה שהוא ינסח עבורי תשובות? איזה סגנון כתיבה אני מעדיף? אילו אנשים מעוררים בי השראה? ואפילו – איך אני אוהב לכתוב קוד. זה לא היה תהליך רגיל של הגדרות; זה היה כמו שיחה עם עוזר אישי שמנסה להבין אותי – לא רק מה אני עושה, אלא איך אני חושב.
וזה בדיוק העניין: בניגוד לדפדפנים רגילים שנותנים לך "מנוע חיפוש", Dia שואף להיות נקודת הפתיחה שלך לכל דבר. וזה לא רק תיאוריה – מפתחי הדפדפן דיווחו שבבדיקות מוקדמות, המשתמשים התחילו להשתמש בצ'אט לא לתגובה למה שקורה בדפדפן, אלא כהתחלה של תהליך. לפני חיפוש בגוגל, לפני פתיחת אפליקציה, אפילו לפני תכנון פרויקט – הם פשוט כתבו לצ'אט של Dia: "תעזור לי לבנות תכנית", "מה כדאי לבשל?", "איך לפנות למישהו שאני מחבב?". גם אני מצאתי את עצמי פותח את הדפדפן לא כדי "לגלוש", אלא כדי לדבר עם ה-AI. והאמת? זה עבד לא רע בכלל.