בדיקות סקר לסרטן בישראל: המדריך המקיף לאיתור מוקדם

סרטן השד | מניעת מקרה מוות באחת מתוך חמש חולות
בדיקה: ממוגרפיה
למי מיועדת: נשים בגילאי 74-50
תדירות: אחת לשנתיים

לנשים החל מגיל 40-45 שנים מומלץ להיבדק אצל כירורג שד פעם בשנה ולבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים מגיל 50 וזאת כדי להגדיל את הסיכויים לגילוי סרטן השד בשלב מוקדם. לנשים בעלות גורמי סיכון נוספים, כגון היסטוריה משפחתית משמעותית, ונשאות מוטציות גנטיות תורשתיות בגנים BRCA1/2, מומלץ להתחיל את בדיקות הסקר בגיל צעיר יותר, לבצען בתדירות גבוהה יותר, ובנוסף לבצע בדיקות נוספות, כל זאת בהתאם להמלצת הרופא/ה.

מעבר לגורמי סיכון אלה המעלים את הסיכון לחלות בסרטן השד, גיל 50 ומעלה הוא הקריטריון היחיד להתחלת בדיקות ממוגרפיה. ההמלצה לעריכת ממוגרפיה מבוססת על מחקרים בקנה מידה גדול אשר הראו כי בדיקות הסקר מפחיתות את התמותה מסרטן השד בכ-20% – כלומר מונעות מקרה מוות של אחת מתוך חמש חולות. ממוגרפיות גם מפחיתות את מספר מקרי סרטן השד בשלב 2 ומעלה בעת האבחון אצל נשים מעל גיל 50. גילוי סרטן השד בשלב מחלה מוקדם מפחית את התמותה מסרטן השד ולרוב גם מייתר טיפולים משלימים אינטנסיביים.

מהלך בדיקת ממוגרפיה:

הבדיקה מהירה ונמשכת דקות ספורות בלבד. במהלכה, טכנאית הרנטגן מצלמת כל שד ממספר זוויות – עליונה, צדדית ומרכזית. לעיתים קיים צורך בצילומים נוספים. כחלק מבדיקה מופעל לחץ על השד (שלרוב לא נעים אך אינו כואב בהכרח), וזאת כדי לקבל הדגמה טובה של רקמת השד, לכל עומקה. הפענוח נעשה על ידי רדיולוג/ית מנוסים, שבודקים סימנים חשודים כמו גושים וסימני סידן, ואלו מדרגים את התוצאות לפי רמת החשד. יש מצבים שבהם נדרשת בדיקת אולטרסאונד משלימה כאשר:

1. הנבדקת בגיל צעיר (מתחת ל-40)
2. צפיפות רקמת שד גבוהה
3. היסטוריה משפחתית של סרטן השד
4. גילוי ממצא לא ברור בממוגרפיה
5. נשים עם שתלים בחזה

סרטן המעי הגס | לא נעים אבל עשוי להציל חיים
שיטה: בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה
למי מיועדת: גברים ונשים מגיל 50
תדירות: אחת לשנה (דם סמוי בצואה) / אחת ל-3-10 שנים (קולונוסקופיה)

סרטן המעי הגס הוא גידול נפוץ גם בגברים וגם בנשים ומהווה את הגורם השני בשכיחותו לתמותה מסרטן. הופעת דם בצואה עלולה להיות סימן לסרטן המעי הגס ולכן בדיקת דם סמוי בצואה נכללת בסל הבריאות מגיל 50 עד 74 ומומלץ לבצעה אחת לשנה. חשוב לדעת שהבדיקה לא תמיד מדויקת, ועלולה להציג תוצאה שלילית במקרה של הימצאות סרטן או פוליפים שאינם מדממים. גם תוצאה חיובית יכולה לנבוע ממגוון סיבות ולאו דווקא מהימצאות גידול ממאיר במעי. למעשה, כל נגע לאורך מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת עשוי לגרום לכך. זו הסיבה שאנשי מקצוע בתחום הבריאות ממליצים לבצע את הבדיקה מדי שנה.

בדיקה מדויקת יותר היא הקולונוסקופיה – בדיקה פולשנית ומתקדמת שמאפשרת הסתכלות ישירה אל תוך חלל המעי הגס, לשם אבחון וטיפול במחלות מערכת העיכול התחתונה, ובמיוחד סרטן המעי הגס. הבדיקה מומלצת לכל אדם מעל גיל 50 שנמצא חיובי בבדיקת דם סמוי בצואה גם ללא כל סימפטום או תלונה, או מעל גיל 40 למי שנמצא בקבוצות סיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס (היסטוריה משפחתית של סרטן המעי למשל).

קולונוסקופיה נחשבת לבדיקה המדויקת והמקיפה ביותר לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, המהווה את אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל. כמו כן, היא בעלת יכולת טובה לזהות נגעים טרום-סרטניים. קולונוסקופיה הינה בדיקה אבחנתית ולכן מדויקת עם רגישות גבוהה של 89-95% לגילוי פוליפים מעל 10 מ"מ ושל 75-93% לגילוי פוליפים קטנים יותר של 6 מ"מ ומעלה. מחקרים מראים כי הבדיקה מפחיתה את שיעורי התמותה ממחלה זו בכ-60%, הודות ליכולתה לאתר ולהסיר בזמן הבדיקה פוליפים טרום-סרטניים.

על אף יעילותה, הקולונוסקופיה עדיין נתפסת כבדיקה מאיימת על רבים, בעיקר בשל ההכנה המורכבת הכוללת ניקוי מעיים מלא וההליך הפולשני עצמו. הסיכון העיקרי בבדיקה הוא סיבוכים נדירים כגון נקב של המעי, המתרחשים בפחות מ-0.1% מהמקרים. עם זאת, מומחים מדגישים כי יתרונות הגילוי המוקדם עולים באופן משמעותי על הסיכונים הפוטנציאליים, ומאפשרים טיפול ממוקד באבחנת הגידול בשלב מוקדם שעשוי להציל חיים.

מהלך בדיקת הקולונוסקופיה:

לאחר הכנה של כשלושה ימים שבהם נדרשת תזונה מיוחדת, המטופל מגיע בצום לחדר הניתוח, ומקבל טשטוש באמצעות חומר המוזרק לווריד. במהלך הבדיקה רופא גסטרואנטרולוג מחדיר אנדוסקופ גמיש דרך פי הטבעת, ובקצהו מצלמה זעירה המשדרת תמונות חיות לצג. במידת הצורך, ניתן לבצע במהלך הבדיקה גם לקיחת ביופסיה, כריתת פוליפים ועצירת דימומים.