בדיקות כאלו משנות כל מה שידענו על גילוי מוקדם של סרטן

גילוי מוקדם: הבדל בין חיים למוות

כפי שצוין, עבור רוב סוגי הסרטן לא קיימות כיום בדיקות סקר לגילוי מוקדם – ולכן רוב הגידולים מתגלים רק בשלבים מתקדמים. "בדיקת גלרי מאפשרת איתור מוקדם של גידולים אגרסיביים במיוחד, כמו סרטן הלבלב, השחלות ודרכי המרה", מסביר ד"ר סמארה. "מדובר בסוגי סרטן שבדרך כלל מתגלים רק לאחר הופעת תסמינים, כאשר המחלה כבר התפשטה לרקמות נוספות – שלב שבו אפשרויות הטיפול מוגבלות והפרוגנוזה פחות טובה". לדבריו, זיהוי מוקדם של גידולים אלה – עוד לפני הופעת התסמינים – עשוי לשפר משמעותית את סיכויי ההישרדות של המטופלים, ולהעניק לרופאים מרחב פעולה רחב יותר בטיפול במחלה.

את חשיבות הגילוי המוקדם ממחיש ד"ר סמארה במספרים שלא מותירים מקום לספק: "בסרטן המעי הגס, שיעור ההישרדות לחמש שנים עומד על כ־90%, כאשר מתגלה בשלב מקומי, לעומת כ־14% בלבד כשהמחלה מתגלה בשלב גרורתי. בסרטן הריאה – הסיכוי לשרוד חמש שנים מגיע לכ־60% כאשר מתגלה בשלב מוקדם, אך יורד לכ־6% בלבד כאשר הגידול מתגלה בשלב מתקדם. זהו הבדל של ממש – בין חיים למוות".

בדיקת גלרי מיועדת לאנשים עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן כגון בני 50 ומעלה – קבוצת גיל שבה הסיכון לחלות בסרטן עולה משמעותית. "גיל הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסרטן", מסביר ד"ר סמארה. "אדם מעל גיל 50 נמצא בסיכון גבוה פי 13 לפתח סרטן לעומת אדם צעיר יותר. לכן, מומלץ לבצע את הבדיקה כחלק ממעקב שגרתי באוכלוסייה זו". בנוסף, הבדיקה מומלצת גם לאנשים נוספים הנמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן – ובהם מי שיש להם היסטוריה משפחתית של סרטן, נשאים של מוטציות גנטיות מוכרות (כמו BRCA), מחלימים מסרטן בעבר, מעשנים כבדים בעבר או בהווה וכאלו שהרופא ממליץ להם לבצע את הבדיקה עוד לפני גיל 50.

המנגנון הביולוגי: כיצד פועלת בדיקת גלרי?

"בדיקת גלרי מבוססת על ניתוח של מקטעי דנ"א חופשי שמשתחררים לזרם הדם", מסביר ד"ר סמארה. "כאמור, החתימה הגנומית מבוססת 'מתילציה' הקיימת בתאים סרטניים שונה מזו שקיימת בתאים בריאים. הבדיקה מחפשת תבנית מתילציה המשותפת ל־50 סוגי סרטן שונים. כאשר מזהים סיגנל כזה, הבדיקה גם להצביע את הרקמה שממנה הוא הגיע".

"למעשה, בדיקת גלרי לא רק מזהה נוכחות של סרטן, אלא גם מסוגלת להצביע על מיקומו האפשרי בגוף, עם רמת דיוק גבוהה של94%, כפי שנצפה במחקרים רבים".

מחקרים שפורסמו בכתב העת Annals of Oncology מצביעים על כך שרגישות הבדיקה (היכולת לזהות את האנשים שיש להם סרטן) לזיהוי כלל סוגי הסרטן עומדת על כ־50%, אך עבור רגישות הזיהוי של גידולים אגרסיביים עולה לכ- 75%. "חשוב להבהיר שהרגישות אינה מושלמת, ולכן מדובר בבדיקת סקר – לא תחליף לאבחון רפואי מלא", מדגיש ד"ר סמארה.

"במקביל, ספציפיות הבדיקה (היכולת שלה לדווח שאין סיגנל לסרטן באנשים שאינם חולים) גבוהה מאוד – 99.5% – כלומר הסיכון לקבל תוצאה חיובית שגויה הוא נמוך מאוד, ומצמצם חרדה מיותרת ואבחון יתר".

איך נערכת הבדיקה בפועל? דגימת דם שנלקחת מהנבדק נשלחת למעבדת GRAIL בארצות הברית. התוצאות מתקבלות לאחר כשלושה עד ארבעה שבועות. במקרה של תוצאה מסוג אותר סיגנל לסרטן, המטופל מופנה להמשך בירור הכולל הדמיה וביופסיה, בהתאם לצורך. במקרים שבהם התוצאה החיובית אינה מאומתת בבירור הראשוני, החברה ממליצה לחזור על הבדיקה לאחר 3-6 חודשים. ד"ר סמארה: "מבין 200 אנשים שיבצעו את בדיקת גלרי, לשני אנשים בלבד תימצא תוצאה שמצביעה על סיגנל סרטן. בסופו של דבר, אחד מהם יאובחן עם סרטן, והשני לא". תוצאה מסוג לא אותר סיגנל לסרטן אינה שוללת באופן מוחלט את קיומו של סרטן.