בג"ץ מסר הערב (רביעי) את החלטתו בעניין פיטורי ראש השב"כ רונן בר, וקבע כי פיטוריו של נעשו בניגוד לדין. לפי הערכות בשלב זה, לאחר פרסום פסק הדין של בג"ץ כעת יכול ראש הממשלה להכריז על מחליף.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה מסרה בעקבות הפסיקה כי: "בית המשפט קבע שראש הממשלה פעל במצב של ניגוד עניינים. לכן עליו להימנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב״כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך. הנחיות יגובשו בימים הקרובים". הודעתה של היועמ"שית הופצה לציבור שעה קלה בלבד לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לקיים מסיבת עיתונאים ראשונה מזה חודשים – בה לטענתו יענה על שאלות עיתונאים.

בפתח פסק הדין הדגיש נשיא בג"ץ יצחק עמית כי העובדה שראש השב"כ הודיע על כוונתו להתפטר אינה מייתרת את הצורך להכריע במחלוקת בין הצדדים. "החלטה על סיום כהונתו של ראש השב"כ, אחד משבעת בכירי השירות הציבורי שנדרשים באישור הוועדה המייעצת וראש ארגון ביטחון. על רקע זה התעוררו בעתירות שאלות כבדות-משקל בנוגע לחוקיות ההליך החריג והתקדימי, וכן ביחס לפעילותו התקינה, לעצמאותו, ממלכתיותו ולאי-תלותו של שירות הביטחון הכללי".

הנשיא הוסיף כי "ראש השב"כ – אשר עומד בראש שרשרת הפיקוד הארגונית ומשמש כגורם מקשר בין הדרג הפוליטי ובין הדרג המקצועי – הוא שומר סף שחובתו היא להבטיח כי השב"כ עומד במשימתו לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו".

"כלל ראשי מערכות הביטחון – ובכלל זה ראש השב"כ – חבים חובת נאמנות כלפי הציבור. נאמנותם של ראשי מערכת הביטחון אינה נאמנות מפלגתית-פוליטית לממשלה מסוימת או נאמנות אישית לראש ממשלה כזה או אחר. היא נאמנות לציבור הישראלי כולו, שהפקיד בידיהם את היקר מכל: את חייו ואת ביטחונו. חובת נאמנות זו לא עומדת בסתירה לחובתו של ראש השב"כ להגשים ולקדם את מדיניות הממשלה; אלא, היא מבטאת את העיקרון היסודי בדבר המחויבות העקרונית של כלל רשויות המדינה לשלטון החוק".

עוד הוסיף וקבע כי ראש הממשלה היה מצוי בניגוד עניינים במועד קבלת ההחלטה, על רקע חקירות מקורביו במסגרת פרשת הדלפת המסמכים המסווגים ופרשת המימון הקטארי. זאת בפרט מכיוון שראש הממשלה הודיע בעצמו, בכמה הצהרות תקשורתיות, כי החקירות עשויות להשפיע, בין היתר, על מצבו האישי והפוליטי. 

השופטת דפנה ברק ארז הוסיפה: "האופי המהיר של פיטורי ראש השב"כ תוך חילוקי דעות מהותיים לגבי האפשרות לעשות כן, מלמד כי הקושי שהתעורר במקרה זה עלול לחזור ולעלות גם בעתיד. שיקול זהו הוא שיקול מרכזי, שהוכר בהלכה הפסוקה כהצדקה לדון בסוגיה שלכאורה התייתרה".

"בהקשר זה הודגש כי ראש השב"כ הוא אחד משומרי הסף שאמורים להבטיח את ההפרדה בין אכיפת החוק לבין התחום הפוליטי, וכי הקפדה נחרצת ובלתי מתפשרת על קיומו של הליך תקין בכל הנוגע לפיטוריו היא חלק מיישומם של עקרונות אלו". השופטת ברק-ארז חתמה את פסק דינה "בכך שהאסון שאירע בשבעה באוקטובר אינו גורע מן החובה להבטיח שמדינת ישראל תוסיף לשמור על עוצמתה הפנימית, שאחד מן התנאים לה הוא הבטחת עצמאותם של שומרי הסף בה".

לאור התפטרותו של רונן בר, המשמעות האופרטיבית של פסק הדין הינה על פיטורין עתידיים דומים של של נושאי משרה ציבורית. בפסק הדין נקבע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה בניגוד עניינים כשהחליט לפטר את בר מתפקיד ראש השב"כ.

השופט נעם סולברג סבר כי אין להכריע בעתירות לאור פיטוריו של בר. "גם כאשר מנסים לגרור אותנו, השופטים, לזירה הציבורית והפוליטית – כל עוד אין צורך מעשי-מיידי בהכרעתנו, אל לנו להיענות לכך" כתב סולברג. "זאת, נוכח עקרון הפרדת הרשויות, כמו גם חשיבות אמון הציבור בבית המשפט. בעת הזו, בהביטנו נכוֹחה אל פני המציאות הישראלית, עקרונות אלה הם שצריכים לעמוד לנגד עינינו כל העת, ולהנחות את דרכנו; בל נסור מהם ימין ושמאל".

בתגובה לפסיקת בג״ץ ממובילי המחאה, שקמה ברסלר, משה רדמן, יאיא פינק, ועמי דרור נמסר: "יש שופטים בירושלים, ויש ציבור שנותן להם גב שבזכותו הגיעה הפסיקה החשובה הזו. כמו שאמרנו מהרגע הראשון – ראש ממשלת החמאס הוא נכס מצוי בניגוד עניינים חריף, ומפליל את עצמו בהגנה על יועציו שחשודים בקבלת כספים ממדינת אויב בזמן מלחמה".

התנועה לאיכות השלטון מברכת על פסק דין החשוב והתקדימי של בית המשפט העליון, שקיבל את עתירתנו וקבע כי החלטת הממשלה להדיח את ראש השב"כ רונן בר התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין. פסק הדין מהווה אמירה נחרצת כי גם בזמן מלחמה, שלטון החוק והעקרונות הדמוקרטיים אינם ניתנים להתפשרות, וכי הקפדה על עצמאות שומרי הסף היא חלק מחוסנה הפנימי של מדינת ישראל.

כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע בחודש מרץ כי הוא מבקש לפטר את ראש השב"כ רונן בר עקב "בעיות באמון" בין השניים, זאת על רקע חקירת המסמכים המסווגים ופרשת קטארגייט – בהן חשודים מקורביו של ראש הממשלה בעבירות חמורות. 

לפני כחודש הגיש רונן בר תצהיר לבג"ץ, שרובו חסוי, בו הסביר מדוע לדעתו פיטוריו נובעים ממניעים זרים. בין היתר טען בר בתצהירו הגלוי: "נדרשתי לעקוב אחר פעילי מחאה, הובהר לי כי במשבר חוקתי – עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ".

ראש הממשלה נתניהו תקף את בר לאחר הגשת תצהירו ופרסם בעצמו תצהיר, בו כינה את התצהיר של רונן בר כ"גרסה שקרית מתפתחת", וטוען כי בר העלה לפני השופטים חצאי אמיתות ומסר להם תרשימים לא רשמיים.

לפני כחודש ולאחר הגשת התצהיר, הודיע בר כי החליט לסיים את תפקידו באמצע חודש יוני: ״כמי שעומד בראש הארגון לקחתי אחריות – ועתה, בערב המסמל זיכרון, גבורה והקרבה, בחרתי להודיע על מימושה והחלטתי לסיים את תפקידי כראש שירות הביטחון הכללי. אהבתי למולדת ונאמנותי למדינה הן הבסיס לכל החלטה שקיבלתי בחיי המקצועיים. כך גם הערב״.

באירוע לזכרם של חללי השב״כ הערב במטה השב״כ, נשא בר את דבריו: ״אחרי שנים בהרבה חזיתות, בלילה אחד, בחזית הדרום, נפלו השמיים. כל המערכות קרסו. גם השב״כ כשל במתן התרעה".