
עוד כתב גרינווד: "אחרים בוחרים להאמין שפרויקט מהסוג הזה לא ניתן להצדקה, וקוראים להשתקה של העשייה התרבותית – זאת או אחרת מכל סוג שהוא – הנעשית בידי יהודים מישראל. אבל אני לא יכול להצטרף לקריאה כזאת: ההשתקה של במאים/מוזיקאים/רקדנים ישראלים כשהם מסתובבים בעולם, במיוחד כשהיא באה מאמנים מערביים אחרים, נראית לי ההפך מפרוגרסיבית. לא מעט מפני שהאנשים האלה הם תמיד הדמויות הכי פרוגרסיביות בכל קהילה שהיא.
"אני אסיר תודה על שעבדתי עם המוזיקאים המרשימים שפגשתי דרך הפרויקט הזה, שכולם נראים לי הרבה יותר אמיצים, וכאלה שלוקחים הרבה יותר סיכונים למען העקרונות שלהם, מאלו שמנסים להשתיק אותנו, או מנסים לייחס מניעים נסתרים מרושעים לקיומו של ההרכב. אין כאלו: אנחנו מוזיקאים שמביעים כבוד לתרבות משותפת, ואני לוקח בזה חלק כבר כמעט 20 שנה.
"בכל מקרה, שום אמנות לא 'חשובה' כמו לעצור את כל המוות והסבל מסביבנו. איך היא יכולה להיות? אבל לעשות שום דבר נראית לי כמו בחירה רעה יותר. והשתקה של אמנים ישראלים מפני שהם נולדו יהודים בישראל לא נראית לי כמו דרך להגיע להבנה בין שני הצדדים של הסכסוך הזה, שנדמה שלא ייגמר".
"אז, זו הסיבה שאני יוצר מוזיקה יחד עם ההרכב הזה. אתם מוזמנים שלא להסכים איתי, או להתעלם ממה שאנחנו עושים, אבל אני מקווה שעכשיו אתם מבינים מה המניע האמיתי שלנו, ומסוגלים להגיב למוזיקה ללא חשד או שנאה".
ב-2009 הוציא טסה את אלבום האולפן השישי שלו, "בסוף מתרגלים להכל", שכלל את השיר "איזה יום" בו ניגן גרינווד. ביוני 2023 הוציאו את אלבומם המשותף "ג'ארק קריבק" בהפצה עולמית של חברת "World Circuit Records". גרינווד, שנשוי לישראלית, נצפה בשנה שעברה בהפגנה של משפחות החטופים בתל אביב.
Source link