בגלל המצב הרפואי הנדיר שלי אני מגורה מינית תמידית

רגע לפני שסיימה את לימודיה בתיכון, בשנת 2020, וולן פנתה לרופא מומחה בפעם הראשונה כדי שתוכל לפתור את הבעיה וללכת ללמוד בקולג'. "בגיל 18, הייתי די בטוחה שהגוף שלי תוקף אותי", היא הוסיפה, "אז כתבתי מכתב להורים שלי. לא רציתי לספר להם פנים אל פנים – אבל זה נהיה כל כך גרוע, שלא יכולתי להסתיר את זה מהם יותר. כתבתי שאני סובלת מכאב עצבי בלתי פוסק, שאפילו לא היה אפשר לתאר אותו ככאב. זה היה יותר גרוע. אמרתי להם שזה משהו שאין לי שליטה עליו".

בעזרת אביה בן ה-54, בנקאי השקעות, הופנתה וולן למרפאה לרפואה מינית בסן דייגו בקליפורניה. הרופא שלה היה בטוח שוולן חווה PGAD לצד הפרעות בתפקוד המיני האחרות שלה, כמו הפרעות בתפקוד המיני שלאחר SSRI – חוסר תחושה באיבר המין הנגרם עקב שימוש בתרופות נוגדות דיכאון. הוא גם גילה שהיא סובלת ממצב אחר – וסטיבולודיניה נוירופרוליפרטיבית מולדת – שמשמעותה שעצבי האגן רגישים יתר על המידה למגע, ושוולן סובלת מזה מאז שנולדה. הוא האמין שזה מה שגרם ל-PGAD.

במטרה לברר את הסיבות ולהעניק לה טיפול נכון, הוא ביצע בדיקות מקיפות לוולן וגילה שהיא סובלת ממספר סיבוכים – כולל נרתיק כפול שאינו קשור ל-PGAD שלה. היא אמרה: "הקלינאי שלי, ד"ר ארווין, אמר לי שהוא רוצה לעשות וסטיבולקטומיה (ניתוח כריתת מבוא העריה) – ניתוח להסרת רקמה כואבת מהנרתיק. אולם במהלך הבדיקה גילו שיש לי שניים. אז קודם כל, אצטרך להסיר את הרקמה החסומה של הנרתיק – הדבר שגרם לו להתחלק לשניים, ורק אז אוכל לעבור וסטיבולקטומיה".