קרן הסיוע ההומניטרית GHF הציעה לבנות "אזורי מעבר הומניטריים" בתוך רצועת עזה, ואולי גם מחוץ לרצועה, כדי לשכן את האוכלוסייה הפלסטינית "ולהחליף את שליטת חמאס על האוכלוסייה בעזה". התוכנית ששוויה 2 מיליארד דולר הוגשה לממשל טראמפ ונדונה לאחרונה בבית הלבן – כך על פי דיווח שמסתמך על מקור המעורב בנושא.
התוכנית מתארת לכאורה את המחנות כמקומות "בקנה מידה גדול" ו"וולונטריים", שבהם אוכלוסיית הרצועה יכולה "לגור באופן זמני, להדיר את הרדיקליות, להשתלב מחדש ולהתכונן למעבר אם תרצה בכך". התוכנית קוראת לשימוש במתקנים הנרחבים כדי "לרכוש את אמון האוכלוסייה המקומית" ולקדם את "חזונו לעזה" של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ.
קרן GHF הכחישה את הדיווחים על הצעה כזו, ואמרה כי בחנה "מגוון אפשרויות תאורטיות להעברת סיוע בבטחה לעזה", אך היא "אינה מתכננת או מיישמת אזורי מעבר הומניטריים". במקום זאת, הארגון אמר כי הוא מתמקד אך ורק בחלוקת מזון בעזה.
חלוקת סיוע הומניטרי בעזה (צילום: רויטרס)
במקביל, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע היום (שני) שהתוכנית בתהליכי פיתוח: "צה"ל הוא לא זה שאחראי על חלוקת המזון, הוא רק מאבטח את החברה האמריקאית שעושה את זה. בהמשך יש כוונה להקים עוד ארבעה מתחמי חלוקה של סיוע הומניטרי דרומית לציר מורג באזור רפיח, והקמת מתחם אזרחי למאות אלפי עזתים שאמורים להתפנות לשם, ואז מי שייכנס בעצם לא יוכל לצאת. זה יהיה דרך נקזים ובלי אנשי חמאס. מי שיוביל את זה הוא מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ״ל שעבר, אמיר ברעם – הוא כבר מקדם את זה וזה יקרה בקרוב".
בחודש פברואר אמר טראמפ לראשונה בפומבי כי ארצות הברית צריכה "להשתלט" על רצועת עזה ולבנות אותה מחדש כ"ריביירה של המזרח התיכון", לאחר העברת האוכלוסייה מחוץ לרצועה ושיכונה במדינות שכנות או במדינות שיסכימו לקבל אותה. דבריו של טראמפ עוררו זעם בקרב פלסטינים רבים ובארגונים הומניטריים בנוגע לאפשרות של עקירה כפויה. מומחים טענו שגם אם הצעת ה-GHF אינה נשקלת עוד, הרעיון של העברת חלק גדול מהאוכלוסייה למחנות רק יעמיק את החששות הללו.
בחמאס לא מעוניינים לקבל את מעורבות GHF ברצועה, וגורמים אמרו כי הם דוחים "באופן מוחלט" את פעולתה ברצועה, ומכנים אותה "לא ארגון סיוע, אלא כלי מודיעין וביטחון המזוהה עם הכיבוש הישראלי, הפועל תחת מסווה הומניטרי כוזב".
מצגת השקופיות שמציגה לכאורה את התוכנית כוללת תמונות מ-11 בפברואר, ומראה כי GHF מתכננת "לבנות ולאבטח אזורי מעבר הומניטריים בקנה מידה גדול בתוך רצועת עזה ואולי מחוצה לה, עבור האוכלוסייה להתגורר בזמן שעזה מפורזת ונבנית מחדש". אזורי המעבר ההומניטריים המתוארים בתוכנית יהיו השלב הבא במבצע שהחל עם פתיחת אתרי חלוקת המזון על ידי ה-GHF בסוף מאי. שקופית אחת המתארת ציר זמן קבעה כי כל מחנה יחל לפעול תוך 90 יום מהשקת הפרויקט, ושיכיל 2,160 איש, מכבסה, שירותים, מקלחות ובית ספר.
GHF מתואמת עם צה"ל ומשתמשת בחברות ביטחון ולוגיסטיקה פרטיות אמריקאיות כדי להעביר סיוע במזון לעזה. ממשל טראמפ וישראל מעדיפים את הקרן הזו כאחראית על המאמצים ההומניטריים בעזה, לעומת מנגנון בראשות האו"ם, שלטענתם מאפשר לחמושי חמאס להשתלט על הסיוע. חמאס מכחיש זאת ואומר שישראל משתמשת ברעב כנשק.
מקור העובד על הפרויקט אמר לרויטרס שהתוכנית היא חלק מתכנון שהחל בשנה שעברה ושהצפי הוא לשמונה מחנות סך הכול, שכל אחד מהם מסוגל להכיל מאות אלפי פלסטינים. ההצעה לא ציינה כיצד יועברו הפלסטינים למחנות, או היכן ניתן יהיה לבנות את המחנות מחוץ לעזה, אך בין האפשרויות הפוטנציאליות – מצרים וקפריסין. בהצעה נכתב כי GHF "יפקח ויסדיר את כל הפעילויות האזרחיות הנדרשות לבנייה, דה-רדיקליזציה ומעבר זמני מרצון".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.