Connect with us

כלכלה

את הצרה האמיתית של כולנו, גם הממשלה כבר לא תצליח להסתיר

Published

on




לאחרונה קרה לי משהו מצחיק: חזרתי לקנות בסופרמרקט. רגע, תנו לי בבקשה להסביר: זה לא שנמנעתי מקניות בסופרמרקט בתור שותף בהוצאות הבית, אבל בחלוקת המטלות המשפחתית עלו בחלקי בעיקר הרכישות בשוק – מדוכני הירקות, הפירות, הדגים והגבינות של שוק הכרמל ועד למעדניות של שוק לוינסקי. לסופרמרקט נכנסתי ל"השלמות" בלבד, בעוד היא ממונה על הקנייה השבועית המסיבית, זאת שממלאת את המקרר והמזווה.

לתומי הנחתי כי המחיר הגבוה שאני משלם תמורת גביע של קוטג', תבנית ביצים, חלב או לחם – מסוג הקניות שגם מי שמבצע רכישה שבועית בסופרמרקט נוטה להשלים בקרבת ביתו – מקורו בעובדה שאני גר בלב העיר, מקום שבו המרכולים השכונתיים יקרים במיוחד. ובכן, השבוע סרתי לאחד מסניפי הדיסקאונט של רשת קמעונאית גדולה, מילאתי את העגלה כפי שלא עשיתי זמן רב, הגעתי לקופה – והתרסקתי. כלומר, זה לא שלא עמדתי בעלות הקנייה, אבל הוכיתי בהלם נוכח המחירים.

ייאמר מיד: אני אומנם גרגרן שמוכן לשלם יותר תמורת חומרי גלם איכותיים, אבל דווקא הפעם לא עמדו אלה במרכז, שכן הקנייה הזאת הייתה די שגרתית – כזו שנועדה להשלים את החוסרים במזון שנמצא כמעט בכל בית בישראל: מוצרי חלב בסיסיים, פסטה, אורז, קצת שימורים, ביצים ועוד. אם לסכם במשפט אחד: העגלה היא אותה עגלה, אבל המחיר כמעט כפול משזכרתי.

טוב, יכול להיות שקצת נסחפתי: לא כפול, אבל בהחלט משקף גידול של עשרות אחוזים במרוצת השנתיים שחלפו להן מאז שדרכה כף רגלי בסופרמרקט.

לשמחתי, ילדיי כבר גדולים. שניים מהם גרים בדירות משלהם והשלישית אוכלת בבית רק כשהיא מגיעה לחופשות מהצבא. מה הייתי עושה לו הייתי צריך לקיים משפחה ישראלית ממוצעת בת חמש נפשות, ולהוסיף על הצריכה הסולידית יחסית שלי גם מזון לתינוקות, חיתולים, ממרחים שונים ועוד? אלליי.

יחסים דיפלומטיים

כדי להירגע מהחוויה עיינתי בדוחות השנתיים של “דיפלומט", אחת מיבואניות ומפיצות המזון הגדולות בישראל (כן, אני יודע שיש לי תחביבים מוזרים).

אצלם דווקא שמח: ההכנסות בשנת 2024 צמחו בכ־5.5% לכ־3.56 מיליארד שקל, והרווח הנקי השנתי עלה לכ־120 מיליון שקל. גם אם מנטרלים מהרווח הזה את ההכנסות החד־פעמיות, בדמות מכירת קרקע בבעלות החברה בטירת הכרמל, אזי הרווח מסתכם לסך של כ־91 מיליון שקל.

הדחף הראשוני הוא לצרוח “גנבים": אנחנו קורסים תחת יוקר המחיה והם חוגגים הכנסות של מיליארדים ורווח נקי בסביבות ה־100 מיליון שקל? רק שאם בודקים הכנסות כחלק מהמחזור – ומבלי לרחם אפילו לשנייה על היבואן הגדול – הרי שמדובר באחוז קטן יחסית מהמחזור. הוא הדין גם כאשר מעיינים בדוחות של רשתות השיווק הגדולות. כן, הן רווחיות, חלקן אפילו מאוד, אבל גם אצלן הרווח כחלק מהמחזור הוא קטן. לעיתים אפילו שברירי.

אז מי אשם בחשבון המוגזם שמוגש לנו בקופה? בואו נתחיל במי שלא אשמים: החקלאים: מגדלי הבשר, הביצים, החלב, הירקות והפירות. אלה עובדים קשה למען רווח שבמקרים רבים הוא זעום. מעליהם יש כל מיני אגודות שמשמשות למעשה מתווכות בין החקלאי לרשת הקמעונאית – שם מסתתר כבר רווח גדול בהרבה, אולי מפני שהאנשים שמפיקים אותו אינם חקלאים ממש, עם ידיים מיובלות ועור צרוב משמש, אלא עסקני־חקלאות.

לאלה יש אפילו משרד שמייצג את האינטרסים שלהם מול המדינה – ולא חלילה את האינטרסים של מדינת ישראל. קוראים לו משרד החקלאות, ובראשו עומד אבי דיכטר, שאחרי כהונה קצרה מדי של עודד פורר (ישראל ביתנו), שדחף לרפורמה בחקלאות, החזיר את המשרד “למוטב": ייצוג אינטרסים של מתווכים שמתעשרים על גב כולנו.

זו חולייה מרכזית שמוסיפה ליוקר המחיה, אבל איפה עוד מתייקר המזון בדרך אל העגלה שלנו? התשובה היא שגם מדינת ישראל גובה בדרך את שלה: הרי יש לה מערכת ממשלתית לממן, וכספים קואליציוניים שצריך לחלק כשוחד פוליטי. אלה היו כאן תמיד, אבל נסקו בימי הממשלה הנוכחית.

ולא רק הם שנמצאים תחת הפנס של הביקורת התקשורתית (המוצדקת מאוד כשלעצמה), כי הכוונה אינה רק למשרדים מיותרים ולמקומות שברור שיש בהם בזבוז, אלא למנגנוני פיקוח מסורבלים ולא יעילים, כאלה שאמורים לכאורה לשרת אותנו, אבל בפועל עושים מעט מדי – על חשבוננו.

מדינת ישראל אוהבת להגיש לנו חשבון על הוצאות ביטחון. אומנם ראינו מה זה שווה ב־7 באוקטובר, אבל נגיד לרגע שהמשפט שעליו גדלנו כולנו, “פה זה לא שווייץ", מצדיק באופן מסוים את המחיר שגובים מאיתנו בעד שירותי שמירה, ושהביטחון שמסופק לנו הוא טוב (משהו שאפשר להתווכח עליו כאשר כוללים בסעיף ה"שמירה" גם את הביטחון האישי, זה שפעם הייתה פה משטרה מתפקדת שדאגה לו). מה עם הביטחון התזונתי?

מי מגן עלינו מיבואן שמחליט להפקיע מחירים, ממשק ריכוזי שבו מרבית יצרני המזון הגדולים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, מגורמים שאמורים להתחרות זה בזה, אבל בפועל מתאמים – לכאורה! – מחירים, ומארגוני חקלאים שמנצלים את העמלים שמוכרים להם בזול, וגם אותנו, באמצעות הקמעונאים, שלהם הם מוכרים ביוקר?

אם לא היה די בכל אלה, התפרסם השבוע גם הדוח של “לקט ישראל", שהממצא העיקרי בו הוא אובדן מזון בשווי של כ־24 מיליארד שקל בשנה החולפת, שממנו כמחצית הסכום שניתן היה למנוע בצעדי התייעלות שונים. מי אחראי לכך שכאלו לא בוצעו?

ניחשתם נכון – המנגנון המנופח שדואג רק להישרדותו: רווי בנפוטיזם, במינויים פוליטיים, בהעדפה של קשרים על כישורים ועוד רעות חלות שמאפיינות את המערכות הגדולות שלנו. ככה זה כשמי שאמור לדאוג לנו לא מסוגל לבצע את העבודה: נבחרי ציבור שאנחנו אולי אוהדים את העומד בראש הרשימה שלהם, אבל להם עצמם לא היינו נותנים לנהל אפילו חניון. הוסיפו לזה פקידות לא יעילה וועדי עובדים חזקים מדי, ותגלו את הסיבה להתפוצצות בעגלת הקניות שלנו מדי שבוע, שאיש אינו מגן עלינו מפניה.

הגנה מפני יוקר המחיה? ביטחון לא רק בגבולות, אלא גם בסופרמרקט? אל תצחיקו את ממשלת ישראל.





Source link

Continue Reading
Click to comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כלכלה

היום שהיה בבורסה: המדדים נצבעו ירוק

Published

on




הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.

שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס. 

פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)

ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.

המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.

ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.

השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.





Source link

Continue Reading

כלכלה

יום השיבוש השני: ירידה חדה בהוצאות האשראי

Published

on




אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.

נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.

חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)

כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.





Source link

Continue Reading

כלכלה

חידוש משמעותי באפליקציית ג׳מיני של גוגל: עריכת תמונות מתקדמת

Published

on




אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.

בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.

באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.

שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)

יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.

האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.

העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.

ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.





Source link

Continue Reading
Advertisement

כל העדכונים