אריה דרעי: האם הוא מונע מש"ס להפוך למפלגה כל-ישראלית?

איך שלא תהפכו את זה, מדובר בנתון חריג משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהשאלה לא הייתה האם אתה תומך או לא בגיוס בני ישיבות, אלא התייחסה כבר לעונש – כלומר, הרבה יותר מפורש ומחייב מאשר דעה כללית. כלומר, יש לשער שכמחצית מבוחרי ש"ס תומכים עקרונית בגיוס חרדים לצה"ל (גם אם בהגבלות שיגנו על מי שלומדים באמת).

הנתון הזה מדהים עוד יותר כאשר מביאים בחשבון את מה שמספרים לנו על ש"ס, לפיו אחת הסיבות להתנגדותם הנחרצת לחוק גיוס אמיתי הוא שמספר הרשומים כלומדים (אך בפועל עובדים) בקהלם הוא גבוה יותר מאשר בקרב החרדים האשכנזים.

במילים אחרות: אם יעמוד חוק הגיוס כנושא מרכזי בשיח הציבורי ערב הבחירות, ש"ס עלולה לספוג כמה שערים עצמיים עוד בטרם נדבר על מה שיש לה להפסיד. חלק גדול מבוחריה מגדיר עצמו קודם כל כישראלי – ורק אחר כך כספרדי, חרדי, דתי או מסורתי.

ירידה בכוח הפוליטי היא תהליך שמזין את עצמו, ובמקרה של ש"ס הוא הרסני במיוחד. היא אמנם הצליחה לשרוד כשנה וחצי מחוץ לממשלת השינוי של בנט ולפיד, אבל לאורך זמן ש"ס חייבת לשמור על כוחה הפוליטי כדי לשרוד.

אפילו בתוך ממשלת ימין, אם תקום כזאת לאחר הבחירות (על פי הסקרים, ספק גדול בכך), ירידה בכוחה למנות שרים מטעמה וכפועל יוצא מכך, ירידה ביכולת לנתב תקציבים כרצונה ולשלוט באלפי משרות, עלולה להיות קריטית להישרדותה לטווח הארוך.

אבל אפילו כל זה מתגמד לעומת ההחמצה של ש"ס להפוך למפלגה כל-ישראלית: במציאות של התחזקות הימין לאחר אירועי 7 באוקטובר ואימוץ גובר של מסורות "חצי אמוניות" או "אמוניות אך לא דתיות", הרי שש"ס הייתה יכולה להפוך למפלגת ימין-לייט, בניחוח מסורתי-מזרחי, ציונית ובעלת אג'נדה חברתית.

למפלגה כזאת יש פוטנציאל צמיחה עד לקרבת 20 מנדטים. היא אולי לא תהפוך למפלגת שלטון, אבל דמיינו מפלגה של 15-16 מנדטים שלמעשה תכריע את הרכב הממשלה הבאה!