לאחר שעורר סערה ציבורית כשביקר בחריפות את האפשרות לעסקת חטופים, תא"ל במיל' ארז וינר, התראיין לרדיו קול ברמה ותקף את התנהלות הרמטכ"ל אייל זמיר בכל הנוגע לניהול המלחמה ברצועת עזה.
וינר פתח ואמר: "בצבא יש היררכיה והרמטכ"ל צריך ויכול לומר לפצ"רית למתפ"ש ולניצן אלון: שמעתי, אתם תעשו מה שאני אומר כי זה מה שצריך לעשות. האשם הגדול הוא הרמטכ"ל, הוא יש לו אחריות עליונה למשימה, לדרג המדיני ולחיילים שהוא שולח להילחם בצורה לא נכונה. הוא יכול לעשות מה שנדרש או להחזיר את המפתחות".
הרמטכ"ל אייל זמיר בחאן יונס (צילום: דובר צה"ל)
עוד הוסיף: "המילה דשדוש עושה עוול ללוחמים, הבעיה היא ברמה האסטרטגית, למרות שהחלפנו רמטכ"ל אנחנו פועלים בשיטות שגויות. למרות שהוא הכריז שהוא מתכוון להכריע ומהר ויפעל אחרת מקודמו. כשמשווים את הפעולות בשטח בין התכניות שהצגתי לאייל זמיר והוא אישר אותן, אנחנו לא עושים מה שצריך ולכן לחמאס יש את העוז לא להיכנע".
בהמשך התייחס לפגישה הדחופה שכינס ראש הממשלה ואמר: "נתניהו יסביר לסמוטריץ' ובן גביר למה צריך להגיע לעסקה חלקית שלדעתי היא רעה לישראל, נתניהו יסביר להם שעסקה חלקית כרגע היא שלב בדרך לשלב הבא".
"חטפתי גל התקפות שמעיד כמה צדקתי שדת החטופים היא גם דת ההשתקה. אנשים נתפסים לכותרת ולא לתוכן, אני לא מדבר על המשפחות, כל משפחה רשאית לפעול איך שהיא רוצה, אני מדבר על אלו שהשתמשו בהם ולקחו את סיפור החטופים ובעטיו רוצים רק לא לנצח. השבעה באוקטובר 2027 כבר בפתח. היינו יכולים להיות אחרי הסיפור הזה ולהחזיר את כל החטופים אם היינו פועלים כמו שהתווינו בפיקוד דרום", כך לטענתו.
בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר (צילום: רויטרס)
כזכור, וינר עורר סערה ציבורית לאחר שהתראיין לרדיו גלי ישראל ואמר: "אני חושב שעסקה חלקית היא דבר רע מאוד גם מבחינת משפחות החטופים וגם מבחינת המסר לכל האויבים שלנו שהם יוכלו להגיע להישגים בעזרת חטיפת ישראלים. זו שאלה שהגיעה הזמן שתישאל בשיח הציבורי, כי כרגע כל מי שמעז לדבר עליה תוקפים אותו בצורה מתוזמנת. עד מתי נהיה עבדים של 'דת החטופים'?".
לפני כחודשיים התראיין וינר לרדיו 103FM וטען גם אז נגד עסקת חטופים: "התקשורת לא אשמה. מי שאשם אלה אותם אלה שמארגנים את העצומות, שקוראים את הקריאות, אותם אלה שמשלים את הציבור ומשלים את משפחות החטופים, שאם רק נרצה אז הנה 'הכול תמורת הכול – מחר בבוקר כל החטופים חוזרים'".
בתוך כך, מפקד פיקוד הדרום, אלוף יניב עשור, החליט לפני מספר חודשים לסיים את שירות המילואים של וינר, בעקבות עבירת בטחון מידע חמורה, כאשר הוציא ואיבד מסמכים מסווגים מפיקוד הדרום. ההחלטה בוצעה בגיבוי הרמטכ"ל, אשר הדגיש את חשיבות שמירת ביטחון המידע בצה"ל.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.